Page 303 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 303

‫‪Pg: 303 - 10-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

                    ‫פרק לג‬

             ‫בשורה‬

                                                             ‫" ָ ׂש ָרה! ָ ׂש ָרה!"‬
‫הקול הלחוץ שנשמע מפתח האוהל הקפיץ את ָ ׂש ָרה ממקומה‪.‬‬
‫האישה רצה במהירות אל מחוץ לאוהלה לראות‪ ,‬מיהו הקורא‪ .‬איש‬
‫זקן הדור בגדים ניצב בפתחה‪ ,‬מביט אל תוך עיניה בחיוך חצוף‪.‬‬

                            ‫"כן‪ ,‬אדוני‪ ,‬האוכל לעזור לך בדבר מה?‪"...‬‬
‫החיוך הפך לגיחוך מרגיז‪" :‬את רוצה לעזור לי?! את היא שצריכה‬

             ‫עזרה!" ָ ׂש ָרה התבוננה בזקן‪ ,‬מנסה להבין מה חפץ הוא‪.‬‬
                    ‫"אם‪-‬כן אינך יודעת דבר?‪ "...‬סח בצחוק מקניט‪.‬‬

‫"מה יודעת?!" ָ ׂש ָרה ניסתה לעצור את הכעס העומד להתפרץ‬
                            ‫לנוכח האיש‪ ,‬שנראה כאילו חפץ להקניטה‪.‬‬

                ‫"איפה ִי ְצ ָחק?" הזקן נראה כעומד להתפרץ בצחוק‪.‬‬
‫ָ ׂש ָרה חשה רטט בליבה‪" :‬הלך עם אבא שלו להתפלל"‪ ,‬אמרה‬
‫בניסיון לדחות מעליה את האיש‪ .‬הזקן שם ידו על פיו‪ ,‬כמנסה‬
‫לכבוש את צחוקו‪" :‬להתפלל?!‪ "...‬צחוק קצר נפלט‪" ,‬לא להקריב‬

                                                                   ‫קורבן?‪"...‬‬
‫ָ ׂש ָרה היססה שניות מועטות בטרם ענתה‪" :‬כן להקריב קורבן"‪,‬‬
‫אמרה ָ ׂש ָרה‪ ,‬תמהה בתוכה‪ ,‬מהיכן יודע הזקן את הדבר‪" .‬ומה בכך‬

                               ‫אם הלכו‪ ,‬בעלי ובני‪ ,‬להקריב קורבן?‪"...‬‬
‫"מה בכך את שואלת?!" עיני האיש נראו לפתע מלאות רשעה‪,‬‬
‫מנסות לקרוע את בשרה של האישה העומדת מולו לגזרים‪" .‬באמת‪,‬‬
‫אם זה היה קורבן‪ ,‬אז מה בכך‪ ,"...‬האיש מתח את דבריו‪ ,‬רואה‬

‫‪303‬‬
   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307   308