Page 305 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 305

‫‪Pg: 305 - 10-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫"לא! הוא לא!" מתייפחת ָ ׂש ָרה‪" :‬אני הרגשתי שמשהו איום‬
‫עומד לקרות‪ ,‬כאשר אביך בא אליי‪ ,‬ואמר לי כי הוא צריך ללמד את‬
‫ִי ְצ ָחק את עבודת הקורבנות‪ .‬אני חשתי בדבריו שהוא אינו מגלה לי‬
‫את כל האמת‪ .‬אבל החלטתי לשתוק במקום לשאול שאלות‪ ,‬ועתה‬

                                                                 ‫מת בני!‪"...‬‬
‫קול הבכי המשיך להרטיט את שתי הנשים שעות ארוכות‪ .‬אנשים‬
 ‫מכל רחבי המאהל יושבים מסביב ל ָ ׂש ָרה ולבתה מבכים את ִי ְצ ָחק‪.‬‬
‫הזמן נקף‪ ,‬מעיין הדמעות יבש‪ ,‬הכאב הצורב את הלב השבע‬
‫מרורים פעם בחוזקה‪ׂ ָ .‬ש ָרה‪ ,‬שאחזה בבתה כבקרש הצלה‪ ,‬ניסתה‬

               ‫לאסוף את השברים המרוסקים של איבריה ולהתעשת‪.‬‬
‫"אם זהו מה שנגזר עלי לחוות בחיי‪ ,‬הרי אני מצדיקה עלי את הדין‬
‫ו‪ ...‬אשתדל לקבל אותו באהבה‪ .‬את מצוות ה' עשו בעלי ובני‪ ,‬ומי‬
‫יוכל לעבור על דבר אלוקינו? צדיק אתה ה'‪ ,‬כי כל מעשיך טובים‬
‫וישרים‪ ,‬כי‪ ,"...‬קולה של ָ ׂש ָרה נשבר‪" :‬שמחתי גם אני בדבריך אשר‬
‫ציוות"‪ׂ ָ .‬ש ָרה נשמה מלוא ריאותיה‪..." ,‬אך עיני במר תבכה‪ ,‬וליבי‬

                                                                     ‫שמח‪"...‬‬
‫קול בכי השפחות והעבדים נשמע באוזניה כממרחק‪ ,‬בעודה‬
‫נעמדת על רגליה‪" .‬עלי ללכת לראות את בעלי ואת הנעשה בבני"‪,‬‬
‫לחשה בקול רוטט‪ׂ ָ .‬ש ָרה הולכת לאיטה אל אוהלה‪ ,‬אוספת את‬

                                                                       ‫חפציה‪.‬‬

‫המסע החל‪ׂ ָ ,‬ש ָרה שמה פניה אל עבר ֶח ְבר ֹון‪ ,‬המקום שעליו דיבר‬
‫ַא ְב ָר ָהם שבו חפץ להיטמן בערוב ימיו עם המחשבה שמא ייקח‬
‫בעלה את אפרו של בנו לקברו‪ ,‬במקום אשר ראה אותו כמקום‬
‫מנוחתו לאחר מותו‪ .‬כל העבדים והשפחות יצאו יחד עם הגבירה‬
‫למסע ההלוויה הטרגי של בן הגברת שהוקרב בתחילת חייו‪ ,‬הבן‬
‫שלו ציפתה תשעים שנה‪ .‬סוחרים ונוודים הנקלעים בדרכם נשאלים‬

            ‫על אודות ַא ְב ָר ָהם ו ִי ְצ ָחק‪ ,‬אך אינם מסוגלים לתת מענה‪.‬‬

‫‪305‬‬
   300   301   302   303   304   305   306   307   308   309   310