Page 300 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 300

‫‪Pg: 300 - 10-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫חי‪ .‬הוא חש במאבק בינו לבין עצמו המתלונן‪ ,‬כביכול‪ ,‬על ביטול‬
                                                         ‫הצו להרוג את בנו‪.‬‬

‫"לעולם לא ציוויתיך לשחוט את הנער‪ ,‬אלא רק להעלותו‪ .‬עכשיו‬
‫כשהעלית אותו‪ ,‬הורד אותו"‪ ,‬פייס הקול בנינוחות כמתרץ את‬

                                                                    ‫הסתירות‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם שעיניו היו עצומות עד עתה בכל מעשה השחיטה‪ ,‬פוקח‬
‫אותן לאט מצפה לראות את דם בנו הניגר על ידיו‪ ,‬אוחזות עדיין‬
‫במאכלת ובצוואר ִי ְצ ָחק‪ .‬עיניו נפערות בתדהמה‪ ,‬בראותו כי הנוזל‬
‫שהרטיב את ידיו היו דמעות עיניו הניגרות בשטף מבעד לעפעפיים‬
‫החתומים‪ִ .‬י ְצ ָחק השוכב דומם על המזבח‪ ,‬נראה כי איננו נמצא‬
‫בעולם כלל‪ .‬פניו שלוות כעבד המוכן לעשות את המוטל עליו ללא‬
‫עוררין‪ַ .‬א ְב ָר ָהם הביט בפני ִי ְצ ָחק‪ ,‬שתמיד היו עדינות ואפילו נשיות‬
‫במקצת‪ ,‬ושם ליבו כי אין אלו הפנים עצומות העיניים הנראות אליו‬
‫עתה‪ .‬המראה הנשי התחלף למראה של גבר עז‪ ,‬היכול להתמודד‬
‫בניסיונות קשים מנשוא‪" .‬משהו גדול התחולל בבני היום‪ ,"...‬חשב‬

                                                              ‫ַא ְב ָר ָהם בליבו‪.‬‬
                            ‫"אולי אך אשחט מעט?‪ "...‬לחש ַא ְב ָר ָהם‪.‬‬
‫"אל תעש לו מאומה‪ ,‬אל תעשה בו מום"‪ ,‬אמר הקול‪ ,‬ביודעו‬
‫כי מוכנות האב והבן לעשות את המעשה הייתה שלימה‪" .‬כי עתה‬
‫ידעתי‪ ,‬כי ירא אלוקים אתה‪ ,‬ולא חשכת את בנך את יחידך ממני‪.‬‬
‫יודע אני כי מבחינתך היית מסיים את המעשה‪ ,‬אך אני איני רוצה‬

                                                                        ‫בכך"‪.‬‬
‫ִי ְצ ָחק פקח את עיניו‪ ,‬חש את הצריבה בעיניו הרטובות מדמעות‬
‫אביו‪ .‬מבטו מזוגג‪ ,‬כמו אינו יודע היכן הוא נמצא‪ ,‬שמא חי ואולי‬
‫מת‪ .‬חש את ליבו הפועם בקרבו באופן שונה‪ ,‬נזכר בחיזיון שחזה‪,‬‬
‫בהיותו מוכן לשחיטה‪ .‬המראות המפעימים שראה בעולמות‬
‫שמעבר‪ ,‬בהיות ליבו פורח מקרבו‪ ,‬מתמזג עם אלוקיו‪ ,‬מתבטל‪.‬‬
‫עיניו מביטות אל פני אביו האהוב‪ ,‬רואות אותו מתבונן אליו חזרה‪.‬‬

                             ‫"זה נגמר‪ ,"...‬לוחש האב‪" ,‬תם הניסיון‪"...‬‬

                                                                           ‫‪300‬‬
   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304   305