Page 295 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 295

‫‪Pg: 295 - 10-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

                    ‫פרק לב‬

              ‫עקדה‬

‫שלושה ימים חלפו מאז צאת ַא ְב ָר ָהם מביתו‪ ,‬הרגליים כאילו צועדות‬
‫מעצמן אל עבר המקום שבו אמור הוא להקריב את בנו‪ .‬הגוף פועל‬
‫מאליו‪ ,‬מונע בכוח עצמו‪ ,‬דוחה את המניעות המנסות לשטוף אותו‬

                                         ‫כגלים המנסים לכסות את החוף‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם נעצר במקום כאדם שנבלם על ידי כוח עצום ממנו‪ .‬על‬
‫ראש ההר הנישא לפניו נגלה לעיניו עמוד ענן‪ ,‬ובליבו אש יוקדת‬
‫העולה לגנזי מרומים‪ .‬עיניו לטושות במחזה הפלאי‪ ,‬פיו פעור‬
‫בתדהמה‪ .‬רגעים ספורים עמד על עומדו לטוש עיניים‪ַ ,‬א ְב ָר ָהם‬
‫מאלץ את עצמו להתבונן על בני לווייתו‪ ,‬רואה את ִי ְצ ָחק עומד‬

                                 ‫כמהופנט‪ ,‬ועיניו תלויות אל ראש ההר‪.‬‬
‫"אתה רואה?‪ "...‬לוחש לבנו‪ִ .‬י ְצ ָחק מהנהן בלי להסיר עיניו‬
‫מהמחזה‪ַ .‬א ְב ָר ָהם מתבונן ב ֱא ִלי ֶע ֶזר וב ִי ְש ָמ ֵעאל המביטים עליו ועל‬
‫בנו בתמיהה‪" .‬הרואים אתם משהו בראש ההר?" שואל ויודע את‬

                                                                    ‫התשובה‪.‬‬
‫"אתה מתכוון לעצים שם?" שואל ִי ְש ָמ ֵעאל בפליאה על מה ולמה‬

                                                                ‫אביו מתפעל‪.‬‬
‫"לא משנה"‪ ,‬נאנח ַא ְב ָר ָהם עמוקות‪" .‬אתם תישארו כאן ִעם‬
‫החמור!" מצווה על ִי ְש ָמ ֵעאל ו ֱא ִלי ֶע ֶזר‪ַ " .‬עם הדומה לחמור! מה‬

              ‫הוא איננו רואה‪ ,‬אף אתם אינכם רואים"‪ ,‬חושב בליבו‪.‬‬
‫"בוא‪ִ ,‬י ְצ ָחק!" אומר לבנו‪ ,‬תולשו מקיבוע עיניו אל ראש ההר‪.‬‬
‫ִי ְצ ָחק מתקדם אל אביו המעמיס על ידיו את עצי העולה אשר הביאו‪.‬‬

‫‪295‬‬
   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300