Page 294 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 294
Pg: 294 - 10-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"אני אכנס ראשון!" אמר ַא ְב ָר ָהם בהביטו בנהר הקוצף ,החוצץ
בינו לבין המשך דרכוֱ .א ִלי ֶע ֶזר הביט באדונו בחשש" :אדוני ,אין
הנהר הזה אמור להיות כאן! לעולם לא היה כאן נהר ,אם היה נחל
קטן ,זה היה מובן ,אבל הנהר הזה ...בבקשה ,אדוני ,אל תיכנס
לתוכו ,אתה עלול לטבוע!"
בצעדים מדודים ,כהולך לכבוש יעד מבוצר ,החל ַא ְב ָר ָהם להיכנס
אל תוך המים .הקרירות הנעימה שהורגשה בכפות רגליו נדחתה
מליבו כאויב המנסה לפתות טרפו" .אין מים! אין נהר! אין מציאות!
כל העולם הוא הסתרה ,המנסה להעלים אותך ולדחות את הרצון
מלעשות את רצון הבורא" .אמר ַא ְב ָר ָהם בליבו ,ממשיך להתקדם
אל תוך המים הגועשים ,מתעלם מהסכנה הנשקפת לגופו" :השם
ציווה אותי לעשות מעשה ,ואתה מנסה למנוע אותי מלעשותו",
אמר כנגד הנהר; "אינך אלא קליפה המכסה ומסתירה את הפרי,
אבן נגף המנסה להכשיל אותי!" המים הקוצפים ניתזו על פניו,
מרטיבות את זקנו" .לא תוכל למנוע ממני לעשות את חובתי!"
המים הקרירים הגיעו אל פיו" .יגער בך השם ,השטן!" הצעקה
הנוזפת היוצאת מפיו ,כאילו הכתה במים הרושפים ,מכלה אותם,
מעבירה את מציאותם אל ה ַא ִין אשר ממנו הומצאו.
ַא ְב ָר ָהם עומד בלב הנהר שנעלם ,נהר שהיה כלא היה בין רגע.
ִי ְצ ָחקֱ ,א ִלי ֶע ֶזר ו ִי ְש ָמ ֵעאל מביטים ב ַא ְב ָר ָהם ,העומד בלב הנהר
הנעלם ,ומלבושיו יבשים כלפני כניסתו אל המים.
"אנחנו ממשיכים!" ַא ְב ָר ָהם המשיך ללכת בדרכו ,כאילו הכול
היה אך חזיון תעתועים.
294
