Page 299 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 299
Pg: 299 - 10-Back 21-10-20
ימי בראשית
שלווה אופפת אותו ,כשלפתע מרגיש הוא את ליבו מתמלא שמחה
על הקורבן העתיד להעלות ,על בנו שנבחר לכך.
"עכשיו "...חושב בקרבו ,כשחש שגופו רגוע .מרגיש מתחת ידו
האוחזת בצוואר בנו ,כי אף הוא נרגעַ .א ְב ָר ָהם מניע את ידו ,חש את
בחמימות הנוזל המכסה את ידו ,מבין כי ידו החלה לחתוך בבשר
בנו ,יודע כי שניות ספורות מבדילות בינו לבין סיום הניסיון הקשה
מנשוא.
" ַא ְב ָר ָהם! ַא ְב ָר ָהם!" הקול החודר פרץ אל תוך נבכי ַא ְב ָר ָהם
מקפיאו על עמדו ,בולם את ידיו מלהמשיך במעשיו .הטיפות
הניגרות מלחלחת את אצבעותיו ,הנתונות עדיין על צווארו של בנו.
הקול ,כמלטף ומרגיע ,מתפשט בחמימות בכל איבריו ,תולש אותו
מהמציאות ההזויה שבה היה שרוי.
"הנני" ,אומר בלחש ,מבין כי עד כאן היה הניסיון ,שהיה אמור
לעמוד בו.
"אל תשלח ידך אל הנער" ,ציווה בר ּכ ּות הקול השמימי.
"אבלַ ,"...א ְב ָר ָהם חש בלבול מציף את ליבו .הרגשת ההתבטלות
לציווי ,שניתן לו כי עליו לשחוט את בנו ,ביטול גמור לגזירת מלך
אשר לשם ביצועו ,היה עליו לגייס את כל כוחות נפשו ,ולשבור את
מידת הרחמים הפועמת בקרבו ,על מנת להצליח במשימתו שלפתע
התבטלה .המאבק הפנימי המתיש ,המותח את נפשו כדוגמת שני
בני-אדם המושכים בחבל זה כנגד זה ,שהופר כאשר אחד מהם
משחרר את ידיו מהחבלַ .א ְב ָר ָהם הרגיש את עצמו כנזרק אל אחוריו
מכוח עצמו כאשר התבקש להרפות.
"בעבר אמרת לי' :כי ב ִי ְצ ָחק ייקרא לך זרע' ,אחר כך אמרת לי' :קח
נא את בנך '...ועכשיו אתה אומר לי' :אל תשלח ידך אל הנער?!'"
הרגשת תזזית מטורפת אחזה אותו" :אינני מבין ,"...מנסה הוא
לומר ביודעו כי הצליח לכבוש את מידותיו למען עשות את המצווה
שהוטלה עליו ,וישמח עוד יותר על הציווי העכשווי להותיר את בנו
299
