Page 296 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 296
Pg: 296 - 10-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
"אני והנער נלכה עד כה ,ונשתחווה ונשובה אליכם" ,מפטיר
מאחורי גבו אל שני הגברים המתבוננים באדונם ובבנו העוזבים
אותם והולכים אל עבר ההר .האב ובנו התחילו לטפס במעלה
ההר ,מותירים מרחוק את מלוויהם .ההרגשה כי אין הגוף מעכב
את הפעולה ,והמחשבות על העתיד להיעשות אינן מהוות מכשול,
ממלאות את ַא ְב ָר ָהם בביטחון כי עושה הוא את הדבר הנכון.
"אבא" ,המחשבות על דברי הבחור הצעיר ,אשר ניקרה לפניהם
בדרך ,לא הפסיקו לנקר במוחו של ִי ְצ ָחק .השאלה הנוקבת ,מיהו
הקורבן אשר עתיד להיזבח לא נשאלה עד כה מפני הימצאותם של
ֱא ִלי ֶע ֶזר ו ִי ְש ָמ ֵעאל בקרבת מקום.
ַא ְב ָר ָהם הביט בבנו ,כשהוא מצפה לשאלה שעמדה בקצה לשונו
של בנו זה ימים מספר.
"הנה האש והעצים" ,אמר לאביו; ִי ְצ ָחק השתהה שניות שנראו
בעיניו כנצח .רוצה הוא לשאול וחושש שמא שאלתו איננה רצויה.
"ואיה השה לעולה?"
ַא ְב ָר ָהם נשם עמוקות ,קול אנחה נשמע מפיו ,הזמן כאילו עמד
מלכת ,בליל רגשות המנסים לגבור זה על זה נסערו בתוך ליבותיהם
של האב ובנו העומדים זה כנגד זה; תחושה שכל המציאות הודממה,
מצפה לתשובת האב לבנו.
"אלוקים יראה לו השה" ,המילים ,שהפכו למוחשיות כמקבלות
גוף וצלם ,מתנפצות אל עבר ִי ְצ ָחק" .אם השה לעולה ,"...אמר
כמקבל גזירה אשר יודע שחייב לעשותה; "ואם לא השה ,אזי
לעולה בני ."...דמעה סוררת ניסתה לפרוץ את מחסום העין של
האב ,הקרוע בין שתי אהבותיו ,אהבת בוראו ואהבת בנו.
שניות ארוכות כנצח חלפו בקרב ִי ְצ ָחק ,עיניו נעצמו ,ליבו מנסה
להכיל את מאמר אביו .נשימה עמוקה משלימה עם ההכרח לעשות
את המשימה האחרונה המוטלת עליו בחייו .חיוך קל עולה על דל
שפתי ִי ְצ ָחק ולאט הוא מתפשט גם על כל פניו" :יש לנו משימה
חשובה לעשות ,אבא".
296
