Page 535 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 535
Pg: 535 - 17-Back 21-10-20
ימי בראשית
השקט הלא רגיל העלה חיוך על שפתי י ֹו ֵסף .הארמון הריק מנפש
חיה העביר הרגשת שלווה ורוגע בנפשו .הארמון השוקק חיים נדם,
רק קול טפיפות רגליו נשמע בבית.
"י ֹו ֵסף!" הקריאה הקפיאה את י ֹו ֵסף במקומו" .י ֹו ֵסף ,תבוא לחדרי,
בבקשה" ,אמרה ְז ִלי ָכה בעומדה על פתח חדרה.
י ֹו ֵסף ניגש ,ליבו הולם בקרבו ,הוא חשב שאין איש בבית ,אולם
היא נמצאת כאן .הדעת מבולבלת" .מה אעשה? איך אתחמק
עתה? זה הרי לא עתיד להיפסק! איך אפשר להינצל מהחיה הרעה
הזאת?!" הלב עומד להתפוצץ" :איך אני אמור לעמוד בניסיון
כזה?! הכול פרוץ כאן :לא משפחה ,לא חברים ,הרחק מאבא!"
"תיכנס בבקשה" ,לחשה ְז ִלי ָכה ,מנסה להסתיר את הרעד המתרגש
שבקולה" ,אני צריכה שתעזור לי במשהו".
י ֹו ֵסף נכנס לחדר ,יודע כי אין הבדל אם הדלת מוגפת אם לאו.
הבית שמם ,רק שניהם" .כן גברתי" ,אומר ,חש את אימת המוות
עליו כמובל לגרדום בלי יכולת להימלט.
"אני לא הרגשתי טוב היום בבוקר ,ולכן לא הלכתי עם שאר בני
הבית לחגוג" ,אמרה בחיוך" .אני מנסה לנעול את הנעל החדשה
שלי ,אך אינני מצליחה .אני מבקשת שתעזור לי".
עיני י ֹו ֵסף כבושות בנעליו" :כן גברתי" ,אומר חש את הרעד
הממלא את גופו בעודו אוחז בנעלה של ְז ִלי ָכה.
ְז ִלי ָכה מתיישבת על המיטה ,מרימה את שמלתה .י ֹו ֵסף ניגש
בפחד ,מנסה לנעול לרגלה את נעלה בעיניים עצומות .י ֹו ֵסף חש את
זוג ידיה של ְז ִלי ָכה מונחות על כתפיו ,אוחזות בבגדו.
"י ֹו ֵסף אני מתחננת!"...
המחשבות רצות במהירות הבזק" :עלי לברוח! עד מתי?! אולי
אני אראה לה שאין לי גבורת אנשים ,והיא תעזוב אותי .היא לא!
אסור! עד מתי?!"
"לפחות תסתכל עלי!" קראה ְז ִלי ָכה אנושות.
535
