Page 537 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 537

‫‪Pg: 537 - 17-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

               ‫"תקרא למשטרה!" ציווה ּפ ֹו ִטי ַפר על אחד מעבדיו‪.‬‬

‫"אדוני‪ ,‬תפסנו את העבד‪ .‬הוא ישב בחדרו כאילו המתין לנו שנגיע‪.‬‬
‫הוא לא התנגד למעצר"‪ ,‬אמר קצין המשטרה ל ּפ ֹו ִטי ַפר ביחידות‪,‬‬
‫"מוזר היה לראות אותו כאילו הוא שמח שתפסנו אותו ושמנו על‬

                                                               ‫ידיו אזיקים"‪.‬‬
             ‫ּפ ֹו ִטי ַפר נאנח בכבדות‪" :‬ומה עם הבדיקה שעשיתם?"‬
‫הקצין השתהה מעט‪ ,‬חושב איך לבשר לשר את התגלית‪:‬‬
‫"החרטומים אומרים שכנראה‪ ,‬זה חלבון ביצה"‪ ,‬אמר בלחש‪.‬‬

                          ‫ּפ ֹו ִטי ַפר נאנח שנית‪ ,‬מצטער על המצב הביש‪.‬‬
‫"לעצור אותו אדוני? להוציא אותו להורג?" שאל הקצין בהנחה‬

  ‫שאין שום פסול בלהרוג עבד כדי לנקות את אשת השר משקריה‪.‬‬
‫ּפ ֹו ִטי ַפר חשב לרגע‪" :‬לא! אל תוציאו אותו להורג! תגידו לשר‬
‫בית‪-‬הסוהר שהעבד הוא שלי‪ ,‬ושאני מבקש ממנו לשים אותו במקום‬
‫טוב‪ .‬אני צריך לחשוב על המשך הסיפור הזה‪ .‬תגידו לו שהעבד שאני‬
‫מפקיד אצלו הוא בעל כישרון נדיר‪ ,‬שידאג לנצל את כישוריו עד‬
‫שאקח אותו אליי שוב"‪ּ .‬פ ֹו ִטי ַפר הניח את ידו על יד קצין המשטרה‪:‬‬
‫"אני מבקש ממך שתשמור את מה שאתה יודע ומה שאמרתי לך‬

                          ‫בסוד‪ ,‬ידידי‪ .‬אני מבטיח לך שזה ישתלם לך"‪.‬‬
‫הקצין הנהן בהבנה ל ּפ ֹו ִטי ַפר‪ ,‬מכניס לכיסו את התכשיט היקר‬

       ‫שנתן לו השר‪" :‬בוודאי‪ ,‬אדוני הנכבד‪ .‬הכול יישאר בינינו!"‬
‫"י ֹו ֵסף‪ ,‬ידידי היקר‪ ,‬מה הבאת לי היום?" שר בית‪-‬הסוהר ישב‬

                     ‫בחדרו‪ ,‬מדושן עונג‪ ,‬החיוך העצל מרוח על פניו‪.‬‬
‫"נתחי דגים עם ירקות מאודים‪ ,‬אדוני"‪ ,‬אמר בחיוך לשר‪" .‬ועוד‬
‫משהו קטן‪ ,‬אדוני‪ ,‬הקרקע שבקצה העיר שדיברנו עליה‪ ,‬קנה אותה‬

       ‫כמה שיותר מהר‪ ,‬היא תוך שבועיים תהיה שווה פי שלושה"‪.‬‬
‫השר הביט בי ֹו ֵסף בחיוך‪" :‬תגיד לי‪ ,‬איך אתה יודע את כל זה?‬
‫אתה יושב כאן בבור הכלא‪ ,‬ויודע מה לקנות ומה למכור בכל רחבי‬

                                                                      ‫הארץ!"‬

‫‪537‬‬
   532   533   534   535   536   537   538   539   540   541   542