Page 538 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 538

‫‪Pg: 538 - 17-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫י ֹו ֵסף הניח את המגש העמוס מול השר‪" :‬אתה יודע‪ ,‬אדוני‪ ,‬שיש‬
‫לי את המקורות שלי‪ .‬עד כמה שאני יודע‪ ,‬אף פעם לא הפסדת‬
‫מהטיפים שאני מוסר לך‪ ,‬אדוני‪ .‬אני מקווה שאינני טועה‪ ,‬אדוני"‪,‬‬

                                                                 ‫אמר בחיוך‪.‬‬
‫"אתה לא טועה‪ ,‬ידידי‪ ,‬וכנראה אפילו אתה לא יודע עד כמה אתה‬
‫צודק"‪ .‬השר חייך לי ֹו ֵסף בחיבה רבה‪" .‬אהה‪ ...‬עוד משהו"‪ ,‬אמר‬
‫בפה מלא‪" ,‬יש לנו היום שני אסירים חדשים‪ ,‬והאמת היא ששניהם‬
‫חברים שלי‪ .‬שר המשקים ושר האופים של ַּפ ְר ֹעה‪ ,‬ירום הודו‪ .‬הייתה‬
‫להם איזו פדיחה עם המלך‪ .‬מזל נאחס‪ ...‬באותו היום מצא ַּפ ְר ֹעה‬
‫פעם אחת זבוב בתוך כוס היין שלו‪ ,‬ולאחר דקה מצא שערה בתוך‬
‫הלחם שלו‪ .‬וואי וואי‪ ,‬הוא עמד להתפוצץ מכעס‪ .‬עוד מעט יובאו‬

           ‫שניהם לכאן‪ .‬תדאג להם‪ ,‬כמו שאמרתי‪ ,‬הם חברים שלי"‪.‬‬

‫י ֹו ֵסף ניגש בחדווה אל החדר שבו נאסרו שר המשקים ושר האופים‪.‬‬
‫שני מגשים עמוסים לעייפה בארוחות בוקר דשנות מונחים על ידיו‪.‬‬
‫י ֹו ֵסף פותח את הדלת בחיוך רחב‪ ,‬רואה על פני שני השרים זעף‬
‫וחרדה‪" .‬בוקר טוב‪ ,‬שרי הנכבדים"‪ ,‬סח בחיוך‪ ,‬מנסה להסיר את‬
‫ארשת הזעף מפני שני ידידיו‪ .‬השרים כובשים את פניהם בקרקע‬

                                                                        ‫בזעף‪.‬‬
‫"מה קרה‪ ,‬ידידיי? אני מקווה שלא הערתי אתכם‪ .‬הייתי בטוח‬
‫שכבר קמתם מזמן‪ .‬האם עשיתי משהו לא בסדר?" שאל י ֹו ֵסף‪,‬‬

                                         ‫משתדל לחייך לשרים הזועפים‪.‬‬
       ‫"לא‪ ,‬זה לא אתה‪ ,‬י ֹו ֵסף"‪ ,‬אמר שר המשקים בפנים נפולות‪.‬‬
‫"אני מקווה שלא רבתם"‪ ,‬סח י ֹו ֵסף‪ ,‬בעודו בוחן את הפנים‬

                                                                    ‫הזועפות‪.‬‬
                               ‫"לא רבנו"‪ ,‬אמר שר האופים בכבדות‪.‬‬
‫"אם זה בגלל ששמעתם איזו שמועה בנוגע לדינכם‪ ,‬תדעו שאין זו‬
‫אמת‪ .‬אני יודע שעדיין שום דבר לא התפתח בעניין‪ ,‬ועדיין מצפים‬

                                                     ‫אנו למוצא פי ַּפ ְר ֹעה"‪.‬‬

                                                                           ‫‪538‬‬
   533   534   535   536   537   538   539   540   541   542   543