Page 543 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 543

‫‪Pg: 543 - 17-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫"בפקודת המלך‪ ,‬באנו לקחת את י ֹו ֵסף מהבור אל המלך"‪ ,‬אמר‬
‫קצין המשטרה לשר בית‪-‬הסוהר‪ ,‬בעודו מסתכל כאילו מבעד לעבד‬

                                                       ‫שפתח לו את הדלת‪.‬‬
‫"את י ֹו ֵסף?" אמר השר בצער גלוי‪ ,‬יודע כי השנתיים הטובות‬

                                     ‫שהיו מנת חלקו נשמטות מבין ידיו‪.‬‬
‫"אני י ֹו ֵסף"‪ ,‬אמר י ֹו ֵסף לקצין העומד מולו‪ .‬י ֹו ֵסף נזכר בליל אמש‪,‬‬
‫בעודו יושב על מיטתו ומהרהר על הדרך שבה מוליך אותו השם‪.‬‬
‫'שנתיים חלפו מאז חלומות שר המשקים ושר האופים‪ .‬שנתיים מאז‬
‫חטאתי בלשוני‪ ,‬ואמרתי 'זכרתני והזכרתני' שתליתי ביטחוני בבשר‬
‫ודם‪ .‬הרגשת הוויה שונה הורגשה בחדר‪ .‬עיני י ֹו ֵסף נפערו‪ ,‬בראותו‬
‫את הדמות שבה פגש בחפשו את אחיו ב ְׁש ֶכם‪' .‬עלי ללמד אותך‬
‫דברים מספר בשביל המשך דרכך'‪ ,‬אמרה הדמות והחלה ללמדו‬
‫שפות משפות שונות‪ .‬י ֹו ֵסף ניסה לזכור‪ ,‬להבין‪ ,‬לקלוט‪ ,‬אך הדברים‬
‫לא נזכרו‪ .‬הדמות הרהרה לרגע‪ְ ' :‬יה ֹו ֵסף יקרא שמך'‪ ,‬אמרה הדמות‪.‬‬

     ‫י ֹו ֵסף חש את השפות המרובות נחרתות בזיכרונו באורח פלא‪...‬‬
                                  ‫"בוא איתי!" ציווה הקצין על י ֹו ֵסף‪.‬‬

‫"אדוני השר‪ ,‬ד ּוד המרק נמצא על האש‪ .‬נראה לי שתצטרך לדאוג‬
             ‫לו שלא יישרף"‪ ,‬אמר י ֹו ֵסף בחיוך אל השר מוכה ההלם‪.‬‬

‫"מחילה‪ ,‬אבל אתה לא תוכל לבוא כך אל המלך"‪ ,‬אמר הקצין‬
‫בהתבוננו בבגדיו המהוהים של י ֹו ֵסף‪" .‬אני חייב לגלח אותך‬

                     ‫ולהחליף את מחלצותיך בטרם תבוא אל המלך"‪.‬‬

‫י ֹו ֵסף מובל על ידי השוטרים‪" :‬מעניין מה מתכנן לי השם כעת"‪,‬‬
‫חשב בליבו‪ .‬האור המבהיק סנוור את עיניו שהיו רגילות לאפלת בור‬
‫הכלא‪ .‬הישיבה הארוכה עם עצמו בבור הכלא לימדה אותו לנסוך‬
‫שלווה ואורך רוח בנפשו‪ .‬הידיעה המוחלטת כי הוא מונהג על ידי‬
‫בורא עולם נתנה לו ביטחון להשליך את הרגשותיו ולקבל את כל‬

                                                 ‫העובר עליו בשוויון נפש‪.‬‬

‫‪543‬‬
   538   539   540   541   542   543   544   545   546   547   548