Page 75 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 75
Pg: 75 - 3-Back 21-10-20
ימי בראשית
החיותֹ .נ ַח ניגש בלאט אל כפיר האריות המצפה בכיליון עיניים
למזונו .שעות חלפו מאז היה אמור ֹנ ַח להאכיל את האריה הרעב
למזון המתאים לוֹ .נ ַח ,בחשש רב ,מניח לפני האריה המורעב ערמת
שחת ועלי עצים ביודעו כי מזון מסוג זה לעולם לא ישביע את
רעבונו של הליש ,אף שיאכל אותו לא ידע שובע .האריה מביט
בכעס על האדם המוביל אליו את המאכל המאוס .רגלו הקדמית
נשלחת בעוצמה רבה ,טרפיו משסעות את רגלו של ֹנ ַחֹ ,נ ַח הצווח
מכאב נמלט מתא האריה המתוסכל באימה.
"מה אתן לזיקית הזאת לאכול?" מהרהר ֶי ֶפת בליבו" ,כל שאני
מגיש לה היא איננה אוכלת ,לבסוף היא תמות מרעב"ֶ .י ֶפת מודאג
ממראה הזיקית הכחושה ,ידו מקלפת רימון עסיסי ,עינו מתבוננת
בגועל בתולעת הקטנה המרחשת בתוך מאכלו .בשאט נפש מנער
את הרימון המתולע ,שומט מתוכו את התולעת הדוחה .הזיקית
מנתרת ממקומה ,אוכלת בחדווה את התולעתֶ .י ֶפת מחייך בשמחה,
מבין את השגחת ה' על ברואיו.
ארבעים יום נמשך המבול ,ולאחריו מאה וחמישים יום של
התגברות מי המעיינות העולים ,מרחיבים את שממת מים העוטה
את כל העולם .אין עצים ,אין הרים ,אין כלום מלבדי מים ,ועליהם
כעלה קטן השט לאיטו על גביהם נראתה התיבה ,מקום מפלטם של
כל חיות האדמה והעופות ,סירת הצלה לשארית בני האדם.
ֹנ ַח ניגש לפתוח את הצוהר שעשה במעלה התיבה לראות את עולם
המים האין סופי .בחרדה מסיר את ציפוי הזפת הקשה המצפה את
מפתחי החלון .הצוהר נפתח ,משב רוח רעננה פורץ אל תוך ההבל
הממלא את התיבהֹ .נ ַח נושם אל תוך ריאותיו מהאוויר הזך .לפתע
נרתע לאחוריו בבהלה .עין אדם ענקית מציצה אליו מבעד לצוהר.
"אנא ,תן לי משהו לאכול" ,אומר הנפיל בקול בכי.
"ע ֹוג?" קורא ֹנ ַח בפליאה.
75
