Page 78 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 78
Pg: 78 - 3-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
זית דווקא כאומרת לו" :יהיו מזונותיי מרורים כזית ומידי הבורא,
ולא מתוקים כדבש ומידי בשר ודם".
שבוע נוסף חולף ו ֹנ ַח משלח שוב את היונה אשר לא שבה עוד
אל התיבה.
יום א' במרחשוון נפתח מכסה התיבה ,העולם עטוי בוץ ומדמנה.
ֹנ ַח מביט על הארץ הבוצית ,מבין כי לא יוכלו לצאת מהתיבה ללא
ציווי מפורש.
עשרים ושבעה יום חולפים" ,צא מן התיבה! אתה ואשתך ובניך
ונשי בניך אתך! כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה
ובכל רמש הרומש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על
הארץ!"
ֹנ ַח ,משפחתו וכל בעלי החיים יצאו מן התיבה .הרי ֲא ָר ָרט ,צפונית
מזרחית למקום ממנו יצאו בני המשפחה לשייט שנכפה עליהם .ארץ
חרבה ,הגשם העז כילה את הכול :עצים ,צמחים ,פרחים ועשבים
נימוחו כליל על ידי המבול שבטש את הארץ .מטר שחדר אל תוך
קרב האדמה מהפך ומטשטש את האדמה ואת הצומח עליה .פגרים
נגלים לעיני המשפחה במסעם אל עבר מקום מגורם מקדם .גופות
מעלות צחנה וריקבון באין בעלי חיים שיכלו את הבשר הנימוק.
ארבעה זוגות ותינוק קטן עושים את דרכם ,חוזים בחורבן וההרס
המכסים פני תבל .דמעות ניגרות מעיני האנשים בהיתקלם במוות
המכסה את הארץ.
ֹנ ַח הולך ובוכה ,מיילל ומספיד את דורו שנמחה מהעולם ,מצטער
על החורבן והמוות .חש איך עולה בתוכו התואנה נגד הבורא
שכילה חמתו על כל הבריאה .מרגיש בליבו את הקול האומר לו:
'רועה שוטה! את הבכי הזה היית צריך לבכות כאשר הודעתי אותך
כי אחריב את עולמי! מה הטעם עתה בבכי זה? אתה אינך האדם לו
חיכתה הבריאה!'
78
