Page 79 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 79

‫‪Pg: 79 - 3-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫ימים רבים מהלכים ֹנ ַח ומשפחתו אל עבר הארץ בה נברא האדם‬
‫הראשון‪ ,‬במטרה להגיע אל המקום בו בנה את המזבח עליו הקריב‬
‫את קורבנו‪ .‬עופות‪ ,‬חיות ובהמות מלווים את משפחת בני ֹנ ַח‪,‬‬
‫מתפרנסים מכל שבב וזיק של דבר הראוי לאכילה‪ ,‬מקיימים את‬
‫עצמם בקושי עד יבואו אל מקומם‪ֹ .‬נ ַח ובניו נושאים משאות על‬
‫גביהם‪ ,‬מסתייעים גם בבהמות הראויות למשא‪ .‬שקים מלאים זרעים‬
‫וייחורים מאין ספור‪ ,‬מיני עצים‪ ,‬צמחים‪ ,‬ירקות ופירות אשר נשמרו‬
‫בקפידה הרחק מהישג פיהם של בעלי החיים‪ .‬המסע ארוך‪ ,‬המשא‬

                                             ‫כבד‪ ,‬הדרך נראית אין סופית‪.‬‬
‫"אוף! נמאס לי! לאן אנחנו הולכים? מה רע כאן? מה יש שם‬
‫במקום הנידח ההוא שאין במקום הנידח הזה?" ָחם התיישב‬
‫במקומו‪ ,‬שומט את בנו העולל על הארץ‪" :‬אני נשאר כאן! מה‬
‫זה משנה‪ ,‬היכן מקריבים את הקורבנות? ובכלל‪ ,‬מה לי ולהקרבת‬

                                       ‫קורבנות? מי צריך את זה בכלל?"‬
‫ֹנ ַח מביט בבנו בסלידה‪ ,‬שוטם את ָחם בליבו‪" :‬אנחנו ממשיכים!‬

                                                        ‫איתך או בלעדיך!"‬
‫ֹנ ַח המשיך בדרכו‪ ,‬אשתו‪ ,‬שני בניו ונשותיהם הולכים עמו‪ .‬אשת‬
‫ָחם הרימה את בנה בידיה‪ ,‬רצה להצטרף להולכים עם ֹנ ַח‪ .‬בלית‬
‫ברירה הרים ָחם את עצמו מהקרקע משתרך אחר ההולכים‪ ,‬שמח‬

                                       ‫שלפחות נפטר ממסע בנו על ידיו‪.‬‬

‫הר שנגלה לעיני ֹנ ַח העביר חיוך של שמחה על פניו‪ ,‬בראותו את‬
‫מקום המזבח שבנה ָא ָדם לפני אלף חמש מאות חמישים ושבע‬
‫שנים‪ .‬ידיו מלטפות בערגה את האבנים הנתוצות למחצה מאורך‬
‫השנים ותלאות הימים‪ .‬בונה בזריזות את המזבח העתיק‪ ,‬מעמידו‬

                                                                    ‫על מכונו‪.‬‬
‫"צריך אני להקריב קורבן‪ ,‬להודות לה' על הטובה שגמל אותי‬
‫ואת משפחתי"‪ ,‬חשב בשמחה בבנותו את המזבח‪ ,‬כאב חד שחש‬

‫‪79‬‬
   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84