Page 85 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 85

‫‪Pg: 85 - 3-Front 21-06-20‬‬

‫?היגולונכט דגנ לך יש מה ‪,‬רוטקוד יעיגר 	ת ‪85‬‬

‫כשאני מראה את התמונה הזו לילדים בכיתה ג׳ או ד׳ המקשיבים להרצאתי‪,‬‬
‫הם מתבוננים לרגע בתמונה ומיד אומרים שבני הזוג בתמונה רבו‪ ,‬הם ברוגז‬
‫או כעוסים ולכן מפנים גב זה לזה‪ .‬נראה ששיא האינטימיות של ימינו‪ ,‬הרגע‬
‫שבו אנו נכנסים למיטה בסוף יום ארוך‪ ,‬נתפסת בעיניים תמימות של ילד‬
‫כסיטואציה מנוכרת המבטאת כעס‪ .‬אחרת‪ ,‬מדוע שנעדיף בסוף היום‪,‬‬
‫במקום להיות זה עם זה‪ ,‬לבלות כל אחד בעולמו‪ ,‬לבהות בטלפון הנייד‬
‫בהייה חסרת תכלית‪ ,‬שמייצרת חיץ בינינו לבין הסביבה‪" .‬ללכת לישון עם‬

            ‫הנייד" היא תופעה נפוצה‪ ,‬יותר ממה שאתם מעלים בדעתכם‪.‬‬
‫אחת מהמרואיינות שלי סיפרה‪" :‬במשך שנים היו לי קשיי הירדמות‪,‬‬
‫זה החל כבר כילדה‪ .‬אחת מהסיבות שבגללן קל לי יותר להירדם כיום היא‬
‫כי אני פשוט מרדימה את עצמי עם הטלפון — נכנסת לאינסטגרם ופשוט‬
‫בוהה בסרטונים עד שאני נרדמת‪ ".‬ממש כפי שהורים מרגיעים תינוק‬
‫באמצעות נענוע או מוצץ‪ ,‬כך מרגיע אותנו הטלפון הנייד‪ ,‬וכפי שנראה‬
‫בפרק הבא אחד מהתגמולים העיקריים שאנו מקבלים מהנייד הוא כניסה‬
‫למצב טראנס‪ ,‬ממש כמו היפנוזה‪ .‬נמצא כי הנייד יוצר מצב תודעה חדש‬
‫המכונה "זרימה"‪ ,‬מצב שהוא בין ריגוש לרגיעה שמתגמל מאוד את המוח‪.‬‬
‫ההשראה של אריק פיקרסגיל לפרוייקט הצילום ‪ Removed‬מקורה בבית‬
‫קפה בניו יורק בעת שישב בסמוך למשפחה שמנתה אם‪ ,‬אב ושתי בנות‪.‬‬
‫״הם היו כל כך מנותקים זה מזה‪ ,‬האב והבנות היו בניידים שלהם‪ ,‬לאם לא‬
‫היה נייד או שהיא בחרה שלא להוציא אותו‪ .‬היא בהתה בעצב מבעד לחלון‬
‫בחברת משפחתה הקרובה‪ ,‬האב התנתק מדי פעם מהנייד כדי לספר על‬
‫דברים שראה‪.‬״ הצילומים של פיקרסגיל ממחישים מה קרה לנו בעשרים‬

                                                    ‫השנים האחרונות‪.‬‬
‫הפסיכולוגית שרי טרקל מכנה את המצב הזה ״ביחד לבד״ (״‪Together‬‬
‫‪Alone‬״)‪ ,‬כי אף שהנייד נועד לכאורה לאפשר לנו להתגבר על מרחק‬
‫פיזי ולקרב אותנו לאנשים רחוקים‪ ,‬במציאות הוא מרחיק אותנו זה מזה‪.‬‬
‫בהרצאתה (‪ )Turkle, 2012‬אומרת טרקל שהמכשירים הסלולריים לא רק‬
‫משנים את הצורה שבה אנחנו עושים דברים‪ ,‬אלא גם משנים את מי שאנחנו‪.‬‬
‫אנחנו כבר לא אותם אנשים‪ ,‬הקשב שלנו נפגע משמעותית‪ ,‬אנחנו כבר לא‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90