Page 54 - EFI-BSHVILY AHARON.EFI-BSHVILY AHARON.1A
P. 54
Pg: 54 - 2-Back 21-04-25
בשבילי אהרן 48
פתאום זרחה השמש ,והחלטנו להעז לרדת דרך היער .היתה זו משימה
בלתי-אפשרית .שקלתי להמשיך לבדי עם בן-דודי ,אבל לבסוף נשארנו יחד
עם כולם ,ושוב יצאנו לדרך .ואז ראינו סוכת רועים מוארת באור השחר.
איזו שמחה! אחרי התעייה הממושכת היינו מאושרים למצוא מפלט מן
הגשם ,לראות משהו מוחשי המזכיר מציאותם של בני אדם .רק לרדת
במהירות! בן-דודי חושש ,נרגז .אין הוא רוצה להמשיך בכיוון זה ,הוא
מצביע על הכיוון ההפוך דווקא ,אבל סוכת הרועים מושכת ,וגם הגשם
השוטף מושך את כולנו לשם .רק בן-דודי אינו מוכן להצטרף .בקיצור ,הוא
הולך בדרכו-שלו ,ונפרד מאתנו .מי יודע מה יעלה בגורלו? אבל האם יודעים
אנו מה יעלה בגורלנו?
רגש של הקלה ממלא אותנו .אנו סוף-סוף שוב בין אנשים .יתירה מזאת,
אנו במבנה השוויצרי הראשון .הנה עברנו בשלום את כל המסע .נותנים
לנו לחם ,קקאו ותפוחי אדמה .איזה תענוג! מספרים לנו ,כי עוד מעט תגיע
משאית ותביא את כולנו לניאון ( ,)Nyonכי הדרך לשם רחוקה מאוד.
אנו עומדים סביב האש הבוערת באמצע החדר הגדול ,תולים לייבוש את
בגדינו הרטובים לגמרי וישנים -כל עוד ניתן לנו הדבר .
לפתע ,בערך בצהריים נפתחת הדלת .״הרם ידיים!״ -היו אלה שני
שומרי-גבול המחזיקים ברצועות שבידיהם שני כלבי-זאב ענקיים .הם רשמו
את שמותינו .ובכל זאת דרישתם להרים ידיים לא הפריעה לי במיוחד ,״כך
זה נהוג״ אמר אחד הפקידים.
״בוודאי יביאו אותנו לניאון (?)Nyon״ -שאלנו ,רק כדי להיות בטוחים,
כי לא היה לנו כל ספק בדבר .״לא!״ היתה התשובה הנמרצת .״תצטרכו
לנוע בכיוון שונה לחלוטין!״ חשש חרישי מתגנב ללבנו ,פשוט איננו רוצים
להאמין ,אבל פתאום נתברר הדבר -עלינו לחזור! מגרשים אותנו חזרה .אי
אפשר לתפוש את הרעיון הנורא .בכיות ויללות ממלאות את חלל האויר,
יחד עם תחנונים ובקשות נרגשות .ילדים מתייפחים ,צורחים בקול קרובים
להיסטריה (למעשה עשו זאת ,כיון שההורים דרבנו אותם לבכות ולילל ,הם
עצמם לא הבינו ,כנראה ,את חומרת המצב).
מפי הפקיד שמענו בלשון אדיבה אך תקיפה ,כי שוויצריה אינה מוכנה
