Page 646 - MOTIV_avotenu_mincha arvit.MOTIV_avotenu_mincha arvit.1A
P. 646

‫‪Pg: 646 - 11-Back 22-02-23‬‬

‫‪ 642‬שויתי יהו֊ נלגדי תמיד תרמב‬

   ‫ִּב ְמ ֵהָרה ְבָי ֵמינ ּו ְוי ֹו ִצי ֵאנ ּו ִמ ָּ֯כל ָצר ֹו ֵתינ ּו ִלְרָו ָחה‪,‬‬
      ‫ּו ֵמ ֲא ֵפ ָלה ְלא ֹוָרה ְּב ָקר ֹוב‪ְ ,‬ו ִא ְמר ּו ָ֯כל ָה ָעם ָא ֵמן‪:‬‬

   ‫ְי ִהי ֵׁשם ְי ֹה ָו֊  ‪ְ ,օ‬מ ֹבָר ְך‪ֵ .‬מ ַע ָּתה‬
                    ‫ְו ַעד־ע ֹו ָלם‪:‬‬

   ‫ִּכי ֵׁשם ְי ֹה ָו֊  ‪ֶ օ‬א ְק ָרא‪ָ .‬הב ּו‬
                  ‫ֹג ֶדל {  ֵלאלֹ ֵהינ ּו‪:‬‬

   ‫ַה ּ ֹכל ְּתנ ּו ע ֹוז ֵלאלֹ ִהים ּו ְתנ ּו ָכב ֹוד ַל ּת ֹוָרה‪:‬‬

     ‫מגביה ספר תורה כשהכתב מול המגביה והשליח מראה הכתב באצבע‬
                       ‫על כל אורך העמוד לקהל ואומר‪:‬‬

   ‫ְוזֹאת ַה ּת ֹוָרה‪ֲ .‬א ֶׁשר־ ָ ׂשם {  ֹמ ֶׁ ׁשה ִל ְפ ֵני ְּב ֵני ִי ְ ׂשָר ֵאל‪:‬‬
    ‫נהגנו בשעת הגלילה להשתחוות מול הספר תורה‪ ,‬וכן ראוי‬

                     ‫והגון לעשות (נוהג בחכמה)‬

                 ‫מנהגנו שכל הקהל ביחד עם השליח אומרים‪:‬‬

    ‫ֵאל ַׁש ַ ּדי ֱא ֶמת ּו ֹמ ֶׁשׁה ֱא ֶמת ְות ֹוָרת ֹו ת ֹוַרת ֱא ֶמת‬

   ‫ּת ֹוָ ֥רה ִצ ָ ּוה־ ָ ֖לנ ּו ֹמ ֶׁ ֑שׁה ֽמ ֹוָר ָׁ ֖שה ְק ִה ַּ ֥לת ַ ֽי ֲע ֽקֹב‪:‬‬
   641   642   643   644   645   646   647   648   649   650   651