Page 116 - likuty mhra.likuty mhra.1A
P. 116

‫מהר"א‬  ‫‪Pg: 116 - 4-Front 21-06-16‬‬  ‫קב‬

            ‫לקוטי פרק ה‬

                             ‫ואני רואה למעלה‬

‫עיניו הבדולחים של רבינו ז"ל צפו למרחוק‪ ,‬ורוח הקודש נצנצה בו‪ ,‬את כל המעשה‬

‫אשר יהיה‪ ,‬וכה סיפר הרה"ח ר' מאיר ז"ל שו"ב מאטשעוויץ מה שבדידיה‬
‫היה עובדא‪ :‬ר' מאיר היה לו שותפות עם גיסו הרה"ח ר' משה ממאטשעוויץ‪ ,‬שעסקו‬
‫במכירת סחורות‪ .‬והיה אדון אחד אשר מכרו לו הרבה סחורה‪ ,‬ועמד כמעט כל הונם‬
‫אצל אותו אדון‪ ,‬והיו מסופקים במעשיהם אם כנים מעשיהם להשקיע כל הונם ורכושם‬
‫אצל אדם אחד‪ ,‬וחשבו עצה ע"ז‪ .‬ומקודם נסעו לקאזניץ‪ ,‬שרבינו ז"ל יסכים עמהם לעצה‪.‬‬
‫אבל מיד כששמע רבינו עצתם‪ ,‬ענה להם‪ ,‬שחלילה לעשות כן כי לא טוב יהיה‪ ,‬רק נתן‬

                                                                          ‫להם עצה אחרת‪.‬‬

‫אצל הגיסים השותפים היה העצה לזר נחשב בעיניהם‪ ,‬לא טובה כלל‪ ,‬אבל הרה"ח ר'‬

‫מאיר התחזק באמונת אומן בדברי רבינו‪ ,‬ואמר לגיסו שאף שגם בעיניו נחשב‬
‫לזרה‪ ,‬אבל הלא רבינו איש אלקים‪ ,‬ואת אשר יצא מפיו קדוש הוא‪ ,‬וודאי עצה טובה‬

                                                                             ‫קא משמיע לן‪.‬‬

‫עודם מחשבים ורבינו ז"ל שלח לקרוא את ר' משה‪ ,‬והלך גם ר' מאיר לשמוע‪ .‬ואמר‬

‫לו רבינו בזה"ל‪' ,‬ראיתי שאתם הלכתם ממני מאמין ואינו מאמין‪ ,‬אני אומר‬
‫לכם שאתם תראו למטה‪ ,‬ואני רואה למעלה!'‪ .‬הגיסים השותפים שמעו מיד לקולו‬
‫של רבינו ועשו כעצתו‪ ,‬ובכך היה טוב‪ ,‬ואם ח"ו היו עושים כעצתם‪ ,‬מי יודע ח"ו מה‬

                                                                                      ‫היה‪  .‬‬
                                                                      ‫_______________‬

‫יוסיל מאד לפניו‪ .‬אמר לו הרה"˜‪ ,‬א˙ ˘לי אני מוחל לך‪ ,‬וה˘י"˙ יטול א˙ ˘לו‪ ,‬ו˙יכף הלך ממנו‪ .‬ומיד כא˘ר‬
                                                                                    ‫הלך ממנו‪ ,‬נפטר ר' יוסיל לבי˙ עולמו‪.‬‬

‫ביום ה˘לי˘י להעדרו הלך הרה"˜ מרוזין עוד הפעם אל החדר ההוא א˘ר עמדה ˘ם מט˙ ר' יוסיל‪ ,‬ואמר‬
‫כך‪ ,‬הנה ˘ם למעלה י˘ ג' ב˙י דינים‪ ,‬ב˙חילה מביאים דינו ˘ל אדם בפני בי˙ דין ˘ל מלאכים‪ .‬וכ˘אינו זוכה‬
‫בדין‪ ,‬יוכל לומר המלאכים אין להם יˆר הרע‪ ,‬ולא יוכלו לדון א˙ האדם א˘ר י˘ לו יˆר הרע‪ .‬ומביאים דינו‬
‫לפני ב"ד ˘ל מלאכים וב˙וכם ˆדי˜ אחד מהאי עלמא א˘ר נפטר זה מכבר‪ ,‬ואם אינו זוכה יוכל לומר‪ ,‬הˆדי˜‬
‫הזה כבר ˘כח כח ˘ל היˆר הרע‪ .‬ונו˙נים דינו לפני בי˙ דין א˘ר ב˙וכם ˆדי˜ אחד מדורו‪ ,‬וכ˘אינו זוכה גם‬
‫אז‪ ,‬יוכל לומר י˘ לי רבי ואני רוˆה לדון לפניו‪ .‬ונו˙נים דינו לפני רבו‪ .‬וא˙ה יוסיל אמר˙ ˙יכף בב"ד הרא˘ון‬
‫˘י˙נו דינך לפני רבך‪' ,‬לכן אני פוס˜ לך גן עדן‪ .‬והגם ˘א˙ה אינך כדאי‪˙ ,‬עמוד כך בפ˙ח גן עדן עד ˘˙גנוב‬

  ‫או˙ך מעט מעט ל˙וכו‪ .‬א גוטן טאג‪ ,‬א גוטן טאג‪ ,‬א גוטן טאג‪ .‬כך אמר הרה"˜ מרוזין ג' פעמים והלך לו‪.‬‬

                                         ‫‪ ‬כ˙בי הרה"ח ר' ˆבי הער˘˜א ע"ה ˘ו"ב ˜ינˆ˜ )או˙ כ"ב(‪.‬‬
   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121