Page 115 - likuty mhra.likuty mhra.1A
P. 115

‫‪Pg: 115 - 4-Back 21-06-16‬‬

‫פרק ה מהר"א קא‬             ‫לקוטי‬

‫רבינו שרצה להקטין המופת אמר‪ ,‬שבשביל שאכלה האשה עוגות אצל אחותו הצדיקת‬

                                                    ‫רייזלע‪ ,‬מזה יצא הדיבוק ממנה‪.‬‬

                              ‫בעולם הנשמות‬

‫בס' ספרן של צדיקים )מערכת רבינו אות ט"ו( מובא מעשה‪ ,‬שאחד מחסידי רבינו ז"ל‬

‫היה הנגיד החסיד ר' יוסי'ל ז"ל מכפר קאלביצי‪ ,‬והיה מקורב מאוד לרבינו‪ ,‬כיון‬
                        ‫שבימי עשרו פיזר מעות הרבה עבור רבינו ז"ל‪ ,‬ואח"כ נתרושש‪.‬‬

‫ויהי היום חלה הרה"ח ר' יוסי'ל‪ ,‬ונסעו עמו לווארשא לדרוש ברופאים‪ ,‬ופעמים רבות‬

‫הביאו לרבינו פתקאות ממנו‪ .‬ויהי היום כשעקר רבינו רגליו אחר שמונה עשרה‪,‬‬
‫שאל את העומדים בפניו‪ ,‬האם ר' יוסי'ל כבר איננו בעולם‪ ,‬והשיבן הן‪ .‬אמר להם רבינו‪,‬‬
‫'הוא בלבל אותי בכל השמונה עשרה‪ ,‬ואם הייתי יודע מקודם שנעדר רח"ל‪ ,‬לא הייתי‬

                                                                           ‫צריך לכל זה'‪ .‬‬
                                                                      ‫_______________‬

‫‪ ‬והוסיף ˘ם הכו˙ב בזה"ל‪ :‬וכ˘סיפרו זא˙ לפני האברך הˆדי˜ העילוי ר' בעריל זˆו˜"ל מגראדזיס˜‪ ,‬סיפר‬

‫העילוי ˘גם אˆל הרה"˜ מרוזין זי"ע היה מע˘ה כזה‪˘ ,‬היה מ˜ורב אחד ו˘מו יוסיל‪ ,‬וה˙˜רבו˙ו היה‬
                                            ‫˘הוא הספי˜ והחזי˜ א˙ הרה"˜ מרוזין בממון רב עוד ˜ודם ˘נ˙פרסם‪.‬‬

‫לימים ˙בע אחד מר' יוסיל חמ˘ מאו˙ רייני˘ ולא רˆה ל˙˙ לו‪ ,‬ובא ה˙ובע אל הרה"˜ מרוזין ב˜ובלנא על‬
‫ר' יוסיל‪ .‬אמר לו הרה"˜ מרוזין‪ ,‬מי יימר דאי˙ לך גביה‪ ,‬לך עמו לדין ˙ורה‪ .‬והזמין או˙ו האי˘ א˙ ר' יוסיל‬
‫לדין ˙ורה‪ ,‬ולא רˆה לילך‪ .‬וסיפר האי˘ א˙ הדבר להרה"˜ מרוזין‪ ,‬ו˘אל הרה"˜ א˙ ר' יוסיל מדוע לא הלך‬
‫לדין ˙ורה‪ .‬וה˘יב‪ ,‬מה לי ללכ˙ עם אי˘ כזה לדין ˙ורה‪ .‬אמר לו הרה"˜ בזה"ל‪' ,‬יוסיל איך וועל דיך מאכען‬
‫אויס עו˘ר'‪ .‬ומפני גודל ה˙˜רבו˙ו ˘ל ר' יוסיל היה לבו גס ברבו‪ ,‬וענה בדרך בדיחו˙א ואמר‪ ,‬אם הרבי יטול‬
‫ממני הע˘ירו˙ וועל איך אייך מאכען אויס רבי‪ .‬אמר הרה"˜ מרוזין להעומדים לפניו‪ ,‬ה˘מע˙ם מה ˘דיבר‪,‬‬

                                                                                         ‫ה˘ליכו או˙ו חוˆה‪ ,‬ומיד ע˘ו כן‪.‬‬

‫והלך האי˘ ר' יוסיל לבי˙ו ונ˙רו˘˘ ˙יכף‪ ,‬עד ˘נע˘ה ר"ל עני מדוכא‪ .‬ואל הרה"˜ מרוזין לא היה יכול לבוא‪,‬‬
‫כי הרה"˜ לא היה מ˜בל פיוס מ˘ום אדם‪ .‬ואחר כך חלה ר' יוסיל מאד עד ˘היה מסוכן‪ ,‬והפˆירה בו א˘˙ו‪,‬‬
‫היו˙ ˘היה כל כך מ˜ורב‪ ,‬וגם פיזר ממון רב בבי˙ו‪ ,‬לך אליו אולי י˙פייס‪ .‬ואחר ˘הפˆירה בו רבו˙‪ ,‬הסכים‬
‫ואמר ˘יוליכו או˙ו אל הרה"˜‪ .‬ויניחו או˙ו על עגלה ויסעו עמו עד לפני בי˙ הרה"˜ מרוזין‪ ,‬והרבני˙ הˆדי˜˙‬
‫אמו ˘ל הרה"˜ מרוזין עמדה אז על המע˜ה‪ ,‬ורא˙ה א˙ ר' יוסיל ומˆבו כי רע הוא‪ ,‬ובני הבי˙ ˘ל ר' יוסיל‬
‫בכו מאד לפניה‪ ,‬וי˙עוררו רחמיה והלכה ˙ומ"י אל בנה הרה"˜‪ ,‬ואמרה לו‪ ,‬הנני מב˜˘ך ˘˙˘מע לדברי ר'‬
‫יוסיל‪ .‬אמר לה בנה הרב ה˜דו˘‪˘ ,‬יכנס לחדרי זה אי אפ˘ר‪ ,‬ר˜ יהיה בחדר הסמוך לבי˙ המדר˘‪ ,‬ואם אלך‬
‫לה˙פלל אלך דרך ˘ם וא˙ראה עמו‪ ,‬וכן ע˘ו‪ .‬והעמידו לו מטה בחדר ההוא ו˘כב ˘ם‪ ,‬אמנם לא הלך הרוזינער‬

                                                                                               ‫לה˙פלל ˘ם עד יום ה˘לי˘י‪.‬‬

‫וביום ה˘לי˘י הלך הרה"˜ מרוזין דרך ˘ם‪ ,‬וראה א˙ ר' יוסיל‪˘ .‬אלו הרה"˜ יוסיל מה א˙ה עו˘ה‪ ,‬ובכה ר'‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120