Page 101 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 101

‫‪Pg: 101 - 4-Front 21-05-11‬‬

‫נ ג ר ד ו ‪101‬‬

‫דבריו לא הניחו את דעתי ופניתי אליו בטון מהוסס אך תקיף‪" :‬במחילה‬
‫מכבודו‪ ,‬שמא תישמע בקשה זו מעט מוזרה‪ ,‬מחוצפת בלי ספק‪ ...‬אך הייאות‬

                ‫אדוני להפשיל את שולי מכנסיו כדי שאוכל לראות את גרביו?"‬
‫ניכר כי בקשתי הפתיעה אותו‪ .‬הוא זרק בי מבט מסוקרן והפשיל בלא אומר את‬
‫שולי מכנסיו‪ ,‬חושף בתוך כך גרבי צמר שחורים‪ .‬חשתי הקלה גדולה‪ ,‬אך מיד‬
‫נתקפתי מבוכה איומה‪ .‬גמגמתי התנצלות רפה וקולי דעך לכדי מלמול חרישי‬

                                                                    ‫ומבויש‪.‬‬
‫"אין צורך בהתנצלויות‪ .‬עתה‪ ,‬משזכיתי באמונך‪ ,‬ניגש לעניין אשר לשמו‬
‫באת"‪ .‬הוא חייך באדיבות ואני התכווצתי במושבי‪ ,‬תמה אם יש בידיו מידע‬

                     ‫שיאשש את סברתי בדבר ניסיונם של אנשי ֵאר ֹו להפלילני‪.‬‬
‫סלינק ניגש לשידה גדולה עם דלתות זכוכית ממורקת‪ ,‬משובצות עיטורי‬
‫נחושת בסגנון אר־נובו‪ ,‬והוציא מתוכה חבילה קטנה עטופה יריעת קטיפה‬
‫דהויה‪ .‬לאחר מכן שב והתיישב במקומו‪ .‬הוא הסיר בזהירות את היריעה‪ ,‬חושף‬

                      ‫כרך מיושן שכריכתו עשויה עור צבי ומחוזקת במסמרים‪.‬‬
‫"כתב היד לא מאוד עתיק‪ ,‬כשלוש מאות וחמישים שנה‪ ,‬לא יותר‪ .‬אבל מצבו –‬
‫עיניך הרואות – אינו מזהיר"‪ .‬הוא הפך את הדפים המוצקים והמצהיבים‬
‫בעדינות רבה‪ ,‬תר בעינו אחר דבר מה‪ .‬בעודו עושה כן עקבתי במבטי אחר‬

      ‫הכיתוב הגותי הזערורי והאיורים הפשוטים למראה שעיטרו חלק מהדפים‪.‬‬
‫"בספרות התקופה כמעט ואינם מוזכרים‪ .‬וכי מה הפלא? בימים ההם עוד היה‬
‫קיומם בבחינת סוד ממלכה שמור היטב; אך הנה‪ ,‬גם מאות שנים מאוחר יותר‪,‬‬
‫בשל נטייתם של הכרוניקאים לערבב אמיתות היסטוריות עם מיתוסים עממיים‪,‬‬

                                 ‫עדיין קשה למצוא תיעוד בעל ערך בעניינם"‪.‬‬
                             ‫"בעניינם של מי?" תמהתי על דבריו הסתומים‪.‬‬
‫סלינק התעלם משאלתי והחיש את חיפושיו‪ .‬כעבור רגע מצא את שחיפש‪.‬‬
‫"הנה זה!" פניו אורו ואצבעו טפחה קלות על הספר‪ .‬לאחר מכן הניח את הכרך‬
                            ‫על ברכיי‪" .‬האם המחזה בתמונה הזאת מוכר לך?"‬
‫הבטתי בעניין באיור שהונח לפניי‪ :‬ארבע דמויות מיניאטוריות‪ ,‬עטויות‬
‫ברדסים ושריוני כסף נוצצים לגופן‪ ,‬עומדות על רקע נוף פתוח של גבעות‬
‫מוריקות‪ .‬מאחור‪ ,‬בקו האופק‪ ,‬נראו קווי מתאר של עיר שצריחיה זקורים‬
‫לשמיים‪ .‬אחת הדמויות הצביעה לעבר עץ גדול עם ענפים משתרגים שהיה‬
‫מצויר ב ִצדה השני של התמונה‪ .‬ענף אחד בולט נשלח היישר מתוך הגזע ומקצהו‬
‫השתלשל חבל‪ ,‬ממנו נתלה אדם ברגליו‪ .‬ידיו של התלוי היו שמוטות לצדדים‪,‬‬
  ‫כאילו נצלב במהופך‪ ,‬עיניו קשורות בסרט‪ ,‬ומתוך פיו נשפכה לשון נוטפת דם‪.‬‬
                        ‫נשימתי נעתקה‪" .‬ככה בדיוק מצאתי את אמברוזיו!"‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106