Page 99 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 99 - 4-Back 21-05-11‬‬

‫נ ג ר ד ו ‪99‬‬

‫ולמצוא את חציים האחר בבני מינם‪ ,‬ואלה שהיו אנדרוגינוסים מבקשים למצוא‬
‫אותו בבני המין השני‪ .‬הצימאון שאין להרוותו אל השלם מוצא את ביטויו‬
‫באיחוד הגופני‪ ,‬והוא הדחף המושל בהוויית הדברים כולם‪ ,‬הוא לשד העולם‬
‫והתהום שמנביעה את מעיינותיו‪ .‬חש ֹוב רק עד כמה עיקשת היא תאוותנו למגעו‬
‫של אהוב‪ ,‬ועד כמה היא נכזבת; באיזה עוז מתלהטת בנו אש התשוקה ומה מהר‬
‫היא דועכת‪ .‬לעולם אין היא מבקיעה באמת את מעגל הבדידות‪ .‬אמנם יש שאנו‬
‫זוכים ברגע חטוף של חסד‪ ,‬כמוהו כהיזכרות עמומה בדבר מה שנגוז אך עודנו‬
‫מקיים בנו הד חלוש ומתגלגל; ורגע זה – החומק מכל מידה של זמן – רק הוא‬
‫עשוי ללמדנו טעמה של האחדות שהופרה‪ .‬הו‪ ,‬איזה רגע מופלא הוא זה! שני‬
‫גופים דבקים זה בזה‪ ,‬התשוקה מפסלת אותם לגוף אחד‪ ,‬וכך הם נוסקים מעלה‪,‬‬
‫תודעתם מותמרת‪ ,‬ומה שהיה צפון בבשרם שנים רבות הופך שוב לנגלה!‬
‫אבל עם שניתקים שני הגופים ושבים להיות חצויים‪ ,‬מוטלים הם שוב – בפעם‬
‫המי־יודע־כמה – אל המעגל הנצחי‪ ,‬אל הגזרה הקדומה שאין להימלט מפניה‪:‬‬
‫להוסיף ולחוג זה סביב זה כמוכי קדחת‪ ,‬ככלבים מזי רעב‪ ,‬למען יוכלו לזכות‬

‫פעם נוספת באותו פירור זערעורי של חסד אלוהי"‪.‬‬
‫הוא הביט בי בהתרגשות ניכרת ועינו הרואה התיזה נגוהות של אש‪" .‬כולנו‬
‫ילדים אבודים שמחפשים – גם אם בבלי דעת – אחר האלוהים‪ .‬כולנו משוועים‬
‫לחוש ברפרוף אצבעו על מצחנו‪ ,‬שישחרר אותנו – ולו לרגע קצר – מן הריקוד‬

‫המייסר‪ ,‬הנמשך עד אין קץ"‪.‬‬
‫הוא הצביע על התמונה שבספר‪" .‬הבט‪ ,‬הנה היא לפניך‪ ,‬ההרוגמיה של המלך‬
‫והמלכה‪ ,‬זיווגם הקדוש של השמש והירח‪ ,‬אחדות הניגודים המחדשת את‬
‫השלמות שהופרה‪ ,‬נישואי קדמוס והרמוניה‪ ,‬אדוניס ו ֵונוס‪ ,‬אוסיריס ואיסיס‪ ...‬רק‬
‫מתוך הכאוס המשתולל של פעולת הכוחות המנוגדים מבקיעה לבסוף האחדות‬
‫השלמה‪ ,‬תמצית החיים‪ ,‬הלא ִפּיס! הנה הוא סוד הסודות כולם‪ ,‬האלפא והאומגה‬
‫של היקום כולו‪ ,‬הנשימה האינסופית של העולם‪ ,‬המקצב הבלתי־נשמע של דופק‬

‫החיים‪"...‬‬
‫הוא פרץ בצחוק משולהב‪ ,‬שהותיר אותי נבוך ועורר בלבי ספקות עמוקים‬
‫באשר לצלילות דעתו‪ .‬כאב איום ופתאומי פילח את ירכי ושילח גל של עוויתות‬
‫בלתי־נשלטות בכל גופי‪ .‬עצביי היו סחוטים‪ ,‬מתוחים עד להתפקע‪ ,‬ולמרות‬
‫מאמציי‪ ,‬התקשיתי להסתיר את קוצר רוחי‪ .‬סלינק השגיח בכך‪ .‬הוא הניח את ידו‬
‫על כתפי והוליך אותי בצעד בוטח אל הכורסה הסמוכה לקמין‪ .‬האש הפיצה‬
‫חמימות נעימה‪ ,‬אך לא היה בה כדי להקהות כהוא זה את צליפות הכאב‬
‫שייסרוני‪ .‬סלינק התיישב מולי‪ ,‬שלף חריט טבק מכיס אפודתו ופיטם בהנאה את‬

‫מקטרתו‪ .‬עד מהרה נמלא האוויר עשן סמיך ומתקתק‪.‬‬