Page 118 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 118
Pg: 118 - 4-Back 21-05-11
118פ נ י י א נ ו ס
כמועדון פנסיונרים של בנקאים פאשיסטים פושטי רגל ,הג'ורדניסטים התנוונו,
הבייקוניאנים הושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה ,והוא הדין ב ְסו ֵו ֵדנבּורגים,
בבּ ַל ַבצקים ,בבּא ֵדריסטים ,בנאמניה הקדושים של ה ֵאדה ,בו ֹוטאניסטים ,בנאורים
מממפיס ,באבירי הגיזה – תבוא מארה על ראשם – ובמקובלים של צלב הוורד,
וכן בכל אותן אגודות חובבנים כדוגמת שחר הזהבְ ,וריל ,תוּ ֵלה ,כוכב הבוקר,
תלמה ...מוטב לו היו חבריהן מכבדים את שבועת החשאיות שגזרו על עצמם
ולא מזהמים את הלשון הקדושה בדברי ההבל שלהם"...
"והווהמגריכט?"
"נכחדו ...כך לפחות מקובל היה לחשוב עד כה...
"הבט" ,אמר לאחר אתנחתא מחושבת" ,ידוע כי הטריבונל האחרון פורק בידי
כוחות הכיבוש הנפוליאוני במינסטר ב־ ,1811ולפי הסברה המקובלת ,מאז חדלו
הווהמגריכט להתקיים .אבל במהלך השנים נפוצו לא מעט סיפורים ועדויות על
מפגשים סודיים שנערכו ,ובימיה הסוערים של רפובליקת ויימאר היו גם כמה
רציחות שתאמו להפליא את השיטות שלהם .עם זאת ,מעולם לא שמעתי שפעלו
מחוץ לגרמניה .אבל כידוע לך" ,הוסיף בקריצה" ,המלחמה האחרונה שינתה
כמה דברים".
כאב משתק התרסק בגופי כמכת ברק .כה פתאומי בעוצמתו היה ,עד כי הזניק
אותי באחת על רגליי ומילט מגרוני זעקה אדירה .לא הייתי מסוגל להקשיב
למלל הזה ולו דקה אחת נוספת .סבלנותי פקעה" :אני מודה לאדוני על קבלת
הפנים החמה ,אבל באמת שאינני מבין לאיזו תכלית זימן אותי הערב אדוני
הנכבד אל ביתו ...אירועים שהתרחשו לפני שנים כה רבות ,מבלי לפקפק
בידיעותיו המלומדות ובהבחנותיו הדקות של אדוני – אני מתקשה להבין כיצד
הדברים מקרבים אותנו לפענוח רציחתו של אמברוזיו"...
הוא נותר לשבת ,על פניו הבעה נינוחה ,ורק צמצם את עיניו והביט בי בריכוז.
בשגגה עקבתי אחר עינו הלא־נכונה ,ששטה וננעצה ,מבלי לראות ,בנקודה
כלשהי מעל לראשי.
"אכן כן ,ידידי" ,אמר בשקט" ,דברים רבים אינם כפי שהם נראים במבט
ראשון ,אך רק כסיל גמור יהין להיכנס אל תוך נבכי ההיסטוריה מבלי לשאת
באמתחתו חוט אריאַ ְד ֵנה שידריך אותו בדרכו חזרה".
הוא הניח את הכוס על השולחן ושילב את זרועותיו בחיקו" :יש רק דרך אחת
לברר את העניין .עלינו לחזור אל זירת הרצח ...לו רק יכולנו למצוא דרך להיכנס
אל תוך הבית"...
"אני מכיר דרך" ,פלטתי מבלי לחשוב.
פניו הוארו והוא ספק את כפיו בשביעות רצון" .מצוין .בוא נלך!"
