Page 122 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 122
Pg: 122 - 4-Back 21-05-11
122פ נ י י א נ ו ס
"כפי שאמרתי – למען תיכלא הנשמה בגוף ותהיה אסורה בו לעד .דומני
שהתליינים ביקשו למסור כאן אזהרה או איום מרומז ,ואולי רק רצו להוסיף על
ביזויו של המת".
רשמיו המעורפלים של סיוט הבליחו ונמוגו בשולי הכרתי .הבטתי בזעזוע
בחריטות הקטנות שעל אריחי העץ ,שנצנצו בבוהק אדמדם מחליא ,ותהיתי מה
תכלית סד העינויים הנורא שהותקן עבור ידידי ,מדוע זה נידון למיתה כה משונה
ומחרידה .הן צדקתי בסברתי המוקדמת כי מופע בלהות זה היה לו מניע נוסף,
שנועד לעיני המתבונן.
"מה היה פשעו של אמברוזיו שנגזר עליו מוות כזה?" שאלתי לבסוף.
"אינני יודע ,אם כי אפשר ועקירת הלשון מעידה על מעילה באמון ,על הפרת
קשר של שתיקה .אסתכן ואומר כי חברך אמר דבר מה שאסור היה לו לומר,
עשה מעשה שאסור היה לו לעשות ,ובשל כך בא על עונשו".
השתתקנו באחת .שנינו שמענו זאת .קול נפץ ולאחריו טפיפת צעדים מהירים
על רצפת האכסדרה הצופה אל הגן .נאלמתי דום וגופי נתאבן מרוב אימה.
סלינק ,לעומת זאת ,נדרך כולו וידו נשלחה לאחוז במקל ההליכה שלו .הוא
הגביה אותו מעל ראשו בתנועה מאיימת ,מוכן ומזומן להנחית מכה ניצחת
שתרוצץ את גולגולתו של הפולש .מיד אחר כך החל מתגנב בצעדים חרישיים
אל עבר מקור הרעש .עקבתי אחריו בצעד מהוסס .על המפתן היו פזורים שברי
כד חרס גדול ,שניצב שם בשלמותו אך דקות ספורות קודם לכן .מרחק לא רב
מאיתנו ,בינות לעצים ולצמחייה הצפופה ,חמקה צללית אדם בחשכה .היא
טיפסה על חומת הגן ונעלמה.
"מהר! חייבים לתפוס אותו!" שאג סלינק וזינק בעקבות הזר .גררתי את עצמי
אחריו בכבדות ,ורק במאמץ עילאי הצלחתי לטפס מעל לחומה ולנחות על רגליי
מעברה האחר.
"הזדרז! הוא נמלט!" קרא לעברי ,תוך שהוא שועט על המדשאות האפלוליות
של ה ִמי ְסיון ֵא ְט ַרא ְנ ְז'ה ,מקיף את הכיכר הקטנה ונעלם מאחורי העצים .רצתי
כאחוז טירוף ,עיניי מגששות בחשכה ,ריאותיי מחשבות להתפקע מרוב מאמץ.
ראיתי את סלינק חוצה במהירות את הרוּ ֵדה ַלה ְפּ ַל ְנש ופונה להקיף את אחד
הבניינים .נאנקתי מכאב אך חשתי להדביקו; חציתי בריצה כמה חצרות דוממות
וחשוכות; נשימותיי חרכו בחזי כברזל מלובן ,הגלד בירכי בער כפצעו הנצחי
של פיל ֹו ְק ֵט ֵטס ,הלמות לבי הרעימה כפטישים באוזניי וכל גופי נעווה מסבל
שמעבר למידת אדם .פעם אחת הסתבכו רגליי במכשול כלשהו ומעדתי ,נופל
אפיים ארצה ,פוצע בתוך כך את כפות ידיי שנשלחו לבלום את נפילתי .פעם
אחרת נקלעתי מבלי משים בין חבלי כביסה ואנוס הייתי לשוב אל עקבותיי.
בנקודה כלשהי אבדה לי דמותו של סלינק ,אולם מקץ כמה רגעים ראיתיו מגיח
