Page 126 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 126

‫‪Pg: 126 - 4-Back 21-05-11‬‬

                                                                  ‫‪ 126‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫וקרועות כשל חולה קדחת‪ ,‬ועל שפתיו רפרפו בלהט מיני דברים סתומים‪.‬‬
‫קיללתי את עצמי על תמימותי‪ ,‬על כסילותי‪ ,‬על שהנחתי לעצמי להיסחף בקלות‬

                  ‫דעת שכזו בעקבות אדם זה‪ ,‬שדעתו הייתה טרופה ללא תקנה‪.‬‬
‫"הוא לא כאן!" מיררתי אחריו בייאוש‪" ,‬בשום פנים ואופן לא יכול היה להגיע‬

                                                                  ‫עד כאן!"‬
‫אבל סלינק לא שעה לדבריי – אולי כלל לא שמעם – ורק הוסיף במרדפו חסר‬
‫התוחלת אחר אותה דמות רפאים‪ ,‬שאם הותירה במנוסתה עקבות כלשהן‪ ,‬הרי‬
‫שאלה חמקו מעיניי לחלוטין‪ .‬נחפזתי אחריו שלא ברצוני‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬היה נגזר‬
‫עליי להישאר מאחור בעלטה נצחית ולהימק לעולמי עד בתחתית התהום‬

                                                             ‫הארורה הזאת‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬כאילו כדי לאמת את חששותיי‪ ,‬הגענו למבוי סתום‪ :‬מכשול‬
‫בלתי־עביר – או כך לפחות נראה במבט ראשון – חסם את דרכנו‪ .‬בנקודה זו‪ ,‬כפי‬
‫הנראה‪ ,‬קרסו קירות המנהרה פנימה ויצרו סוללה מסולעת‪ ,‬תלולה ומשוננת‪,‬‬
‫שנערמה עד לתקרת המנהרה כמעט‪ ,‬בהותירה רק מרווח צר ודחוק שמידותיו‬
‫כאמה‪ ,‬לא יותר‪ .‬אחוז פלצות עקבתי אחרי מבטו של סלינק בשעה שבחן את‬
‫הכוך החשוך‪ ,‬והיטב ידעתי את שצפוי לי עתה‪ .‬ללא אומר תחב בידי את הלהבה‬
‫המקרטעת והחל מטפס במרץ על הסוללה‪ .‬אחר כך שיחל במיומנות מופלאה את‬

                                    ‫גופו הצנום והארוך אל תוך המרווח הצר‪.‬‬
‫"אתה לא שפוי! אנחנו נמות כאן!" קראתי אחריו בפראות‪ .‬מיואש‪ ,‬הבטתי‬
‫בסוליות מגפיו נבלעות לאיטן בתוככי הנקרה החשוכה‪ .‬מקץ כמה רגעים שמעתי‬

                                           ‫את קולו מרעים אליי מתוך הנקיק‪.‬‬
                                              ‫"בוא מהר! יש כאן יציאה!"‬

‫נבואת לבי נתאמתה במלואה‪ .‬אמדתי במהירות את האפשרויות העומדות‬
‫בפניי וידעתי‪ :‬לא נותרה בידי כל ברירה‪ .‬האש עמדה לכלות; עוד רגע ואיוותר‬
‫לבדי בחשכה גמורה‪ .‬לא יכולתי לשאת עוד את המחשבה המעיקה‪ ,‬המפלצתית;‬
‫גייסתי את שארית כוחותיי הדלים לקראת מה שהיה בעיני הסיכוי האחרון‬
‫להינצל מפני הנורא שבגורלות‪ ,‬מפני קבורה שלא בעתה‪ ,‬כיליון איטי ובטוח‬
‫במאפליה‪ .‬במאמץ עילאי טיפסתי במעלה ערמת הסלעים ודחקתי את גופי אך‬
‫בקושי אל תוך הנקרה השחורה‪ ,‬האיומה‪ .‬האדמה ינקה אותי אל קרביה והליטה‬
‫מיד את האור שבידי‪ .‬נותרתי סומא בעלטה‪ .‬מעט־מעט התרגלו עיניי לחשכה‬
‫ודימיתי לראות‪ ,‬מעט הלאה ממני‪ ,‬הבהוב קלוש עד מאוד‪ ,‬שבקע‪ ,‬כך ניחשתי‪,‬‬
‫ממצית הבנזין‪ ,‬שנותר בידו של סלינק‪ .‬התחלתי דוחף ומושך את גופי בזחילה‬
‫איטית אל תוך עמקי הנקרה האפלה‪ ,‬ניגף מפני סלעים משוננים וזיזי אבן‬
‫דוקרניים‪ ,‬שתלשו בבשרי מכל עבר והעלו במחשבותיי סיפורי בלהות ששמעתי‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131