Page 264 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 264

‫‪Pg: 264 - 9-Front 21-05-11‬‬

                                                                  ‫‪ 264‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫"במקום בו הזמן הופך מרחב‪ "...‬מלמל גרונהאגן במבטאו המוזר‪ ,‬ופניו אורו‬
                                              ‫כאילו נגעה בהן אצבע אלוהים‪.‬‬

                ‫"וכיצד אנו מוצאים את נקודת ההצטלבות?" שאל המאונקל‪.‬‬
‫"המנדלות הן לוחות השעון‪ ,‬הפסוקים הם המחוגים"‪ ,‬השיב סלינק נחרצ ֹות‪,‬‬
‫"ראשית עלינו למקם את המחוגים כראוי על לוח השעון‪ ,‬למצוא את‬
‫הקואורדינאטות המדויקות‪ ...‬הבה ניגש למלאכה‪ :‬כי מלאה העת וקרבה מלכות‬
‫האלוהים – הפסוק הפותח הוא בבחינת הכרזה חגיגית על שעת הגאולה‬
‫הממשמשת ובאה‪ ,‬ומרמז על כך שהטקסט הוא מפתח אל ידע גואל‪ .‬גם שני‬
‫הפסוקים שלאחריו אינם אלא חזרה על התממשותה רבת ההוד של הבשורה‬
‫הגואלת‪ :‬והנה העיר הקדושה ירושלים החדשה יורדת מאת האלוהים מן‬
‫השמיים והיא מתוקנת ככלה המקושטת לבעלה‪ .‬אך מהי שעת הגאולה? מתי‬
‫תבוא מלכות האלוהים? על כך משיב לנו הטקסט‪ :‬כאשר יבואו שלושת‬
‫האמגושים‪ ...‬והכוונה כאן היא לשלושה גופים אסטראליים‪ ,‬שכן הוא מוסיף‬
‫ואומר‪ ,‬מארצו של הצייד‪ ,‬וזהו‪ ,‬כידוע‪ ,‬כינויו של אוריון‪ ,‬ועל כן ברור מאליו כי‬
‫הכוונה כאן היא לשלושת הכוכבים הכלולים בקבוצת הכוכבים של חגורת‬
‫אוריון‪ ,‬ששמם נודע כבר בימי קדם כ'שלושת המלכים'‪ .‬והכלב ייראה עולה‬
‫מבית לחם‪ ...‬והכוונה כאן היא כמובן לסיריוס‪ ,‬המוכר גם ככלב הציד של אוריון‪,‬‬
‫אם אנו נסמכים על הומרוס ו ֵהסיודוס‪ ,‬שבעצמם רכשו את ידיעותיהם מן‬
‫המצרים‪ .‬והרי אנו יודעים היטב מה מורכב וסבוך היה יחסם של המצרים‬
‫לסיריוס‪ ,‬שבזריחתו בישר על קץ הלילה הארוך אך גם על גאות הנילוס ועל ימי‬
‫החמסין‪ ,‬הם 'ימי הכלב' הידועים לשמצה‪' ...‬בית לחם' הוא במקרה זה מילת‬
‫צופן לו ִוירג ֹו‪ ,‬היא הבתולה האסטראלית‪ ,‬המזוהה לעתים עם ונוס‪ ,‬שאינה אלא‬
‫איסיס‪ .‬אבל נניח לכל זה כעת‪ ,‬שכן במקרה שלפנינו הכוונה היא לקבוצת‬
‫הכוכבים בתולה‪ ,‬כלומר זו המכונה גם 'בת הקציר' או 'העלמה עם החיטה'‪ .‬אותו‬
‫'כוכב בית לחם' המפציע במזרח‪ ,‬ושבו חזו שלושת האמגושים ערב לידתו של‬
‫המשיח‪ ,‬הוא כמובן סיריוס המתיישר רק ביום אחד בשנה עם שלושת הכוכבים‬
‫של אוריון‪ ,‬שהרי רק באופן זה יכלו הם באמת ובתמים 'לראות' אותו‪ .‬ובצורה זו‪,‬‬
‫כששלושת הכוכבים תלויים מעל לסיריוס‪ ,‬הם מצביעים יחדיו על מקום זריחתה‬
‫של השמש‪ ,‬הוא מקום לידתו של ישו‪ ,‬ולכך הכוונה בפסוק‪ :‬יבוא הכוכב אשר‬
‫ראו במזרח הולך לפניהם עד אשר בא ויעמד ממעל לאשר היה שם הילד‪ .‬הכוכב‬
‫נח מעל מקום לידתו של הילד הסולארי – ישו‪ .‬ואותו יום יחיד במינו בו‬
‫מתרחשת כל הדרמה הקוסמית הזו הוא‪ ...‬ובכן‪ ,‬לשם כך אין אנו זקוקים‬

                                                                ‫לאולי ֵיה‪"...‬‬
‫"וכל ההרצאה המלומדת הזאת נועדה לבשר לנו שישו נולד ב־‪ 25‬בדצמבר?"‬

                                                 ‫רטן האיש בעל סיכת הזהב‪.‬‬
   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269