Page 266 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 266
Pg: 266 - 9-Back 21-05-11
266פ נ י י א נ ו ס
"אכן" ,השיב סלינק" .עתה מבינים אתם מדוע עלינו להזדרז .עלינו להימצא
במקום מסוים בלילה שבין ה־ 24ל־ 25בדצמבר ,ולצפות להפצעתו של סיריוס
במזרח"...
"אך מהו המקום הזה?" שאל המאונקל.
"לשם כך עלינו לפנות אל הספרות שהוצפנו במנדלה התחתונה ,זו בסימן
ונוס ,המייצגת כאמור את ציר המרחב .עיניכם הרואות ,בשני האיורים הראשונים
מורה סיריוס על הספרות 2ו־ ,2ובשני המקרים ראש החץ פונה לכיוון מעלה,
כלומר לכיוון צפון .בשני האיורים האחרים מצביע החץ ימינה ,כלומר לכיוון
מזרח ,ומורה על הספרות 4ו־ .9ואם תהיתם ,בהתבסס על ה־Gallia nova tabula
של תלמי ,שוודאי שימשה באותה עת את א ֹולי ֵיה 22 ,ו־ 49הם בדיוק הקווים
הגיאוגרפיים של פריז".
"היכן בדיוק בפריז?" שאל גרונהאגן כבדרך אגב.
פניו של סלינק כמו נאטמו ,וסומק פשה על לחייו .אחר כך זרק מבט חששני
לעבר האיש בעל סיכת הזהב" .אני מוכרח להודות שכאן נתקלתי בקושי
מסוים "...הוא פכר את אצבעותיו וכבש את מבטו בכתב החידה" .התשובה לכך
מצויה ללא ספק בפסוק במקום בו הכוכב שם ייוולד המלך ,הוא שאמור לגלות
לנו את המקום המדויק .אך לדאבון הלב נבצר ממני עד כה לרדת לחקרו".
"אם כך ,נותר לך עד מחר בלילה" ,נהם לעברו בזעף האיש בעל סיכת הזהב
וקם ממקומו .בתגובה זינקו האחרים אף הם ונעמדו על רגליהם .באיחור מה
עשיתי כמותם .הפגישה הסתיימה .מחוץ לחלון ,כך דימיתי לראות ,נמלא אוויר
הלילה פתיתי שלג זעירים .האיש בעל סיכת הזהב יישר את חולצתו והיטיב את
עניבתו .לאחר מכן פנה אל הדלת ויצא את החדר מבלי להוסיף מילה .הנוכחים
הוסיפו ללוותו במבטם עד שהדלת הוגפה מאחוריו ,ואז צנחו באחת אל
כורסאותיהם .אני המשכתי לעמוד ,מתנודד על רגליי אנה ואנה מרוב עייפות.
משך כל השיחה התאמצתי בכל מאודי לכבוש את הכאב בירכי ,אשר חולל סופה
של אש בגופי והחמיר עד מאוד את רוגזת עצביי .עתה כבר רחצתי כולי בזיעה
וביקשתי את רשותם של הנוכחים לחזור אל חדרי .סלינק ,שנראה מותש ונתון
במרה ,נופף קלות בידו לאות הסכמה .גרונהאגן התנדב ללוותני ,וכך נפרדתי
מעליהם בברכת ליל מנוחה.
כשהגענו אל חדרי נתחוור לי כי גרונהאגן משתכן בחדר הסמוך .עניין זה ,יש
להודות ,עורר בי תחושת אי־נחת מסוימת ,אלא שלא יכולתי להצביע בבירור על
הסיבה לכך .לפני שנפרד מעליי גיחך ואמר" :מסיה סלינק כבר אינו חריף
כבעבר .מאז אבדה לו הזנזונת הקטנה שלו ניכר עליו כי הוא מתקשה לראות
דברים בצלילות "...הוא הביט בי בלהט אמיתי של שמחה לאיד בעוד עיניו
מתרוצצות בארובותיהן ,והוסיף" :אין מה לומר ,האישה המתועבת הזאת יודעת
