Page 326 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 326

‫‪Pg: 326 - 11-Back 21-05-11‬‬

                                                                  ‫‪ 326‬פ נ י י א נ ו ס‬

  ‫התחושה היא של איחוי מחדש‪ ,‬של נגיעה בקצה האפשר‪ ,‬של הגאולה‬
                                                          ‫היחידה האפשרית‪...‬‬

  ‫ימים ספורים הייתי שרוע במיטתי‪ ,‬קודח מחום‪ ,‬ללא יכולת לחשוב או‬
  ‫לעבוד‪ .‬גלגלתי בין ידיי עיתונים‪ ,‬כתבי עת‪ ,‬ספרים‪ ,‬כל דבר שעשוי היה לסייע‬
  ‫לכפות שכחה על ראשי היוקד‪ ,‬לשפוך מים צוננים על גופי המתאווה ללא הרף‬
  ‫אל האסור‪ ,‬אל הטמא‪ .‬באחד העיתונים קראתי משהו שכתב ק ִריק‪ 49‬על "האדם‬
  ‫השלם"‪ .‬הנאציונל־סוציאליזם‪ ,‬כתב‪ ,‬העמיד את השאלות הנצחיות בדבר רוח‬
  ‫וחומר‪ ,‬נפש וגוף‪ ,‬ריבוי ואחדות‪ ,‬בראש מעייניו‪ ,‬והביאן לכלל השגה ברורה‬
  ‫ושיטתית באמצעות מושג הגזע‪ .‬במקום אחר נתקלתי בדברים שנשא בּ ֹוי ְמ ֵלר‪50,‬‬
  ‫בהם טען כי הגזע הוא רצון ל ֵג ְש ַט ְלט‪ ,‬התגשמותו של עיקרון מטאפיזי בפיזי‪,‬‬
  ‫הרוח הזוכה לקונקרטיזציה בגוף‪ .‬הגזע הנורדי הוא אפוא ביטוי לתשוקתו‬
  ‫האינסופית של האדם להיות שלם‪ ,‬להשיג חירות פעולה בלתי־מוגבלת כמציאות‬
  ‫חיה‪ .‬מכאן גם הקביעה כי אידיאל הגזע הוא בה בעת קונקרטיות וכלליות‪,‬‬
  ‫ממשות ואידיאה; וכיצד ייתכן הדבר? ייתכן גם ייתכן‪ ,‬שכן עצם קיומה של‬
  ‫האידיאה מעיד על ממשותה‪ ,‬ודי בה להעניק תוקף של אובייקטיביות לנפש‬
  ‫הגזעית‪ ,‬המולידה אותה ושואפת לממשה‪ .‬זהו אפוא "הכיוון הנפשי־גזעי"‬
  ‫שעליו הצביע ִגינ ֵתר‪ ,‬הנחשף במרוצת ההיסטוריה בתוצרי התרבות הנורדיים‪,‬‬
  ‫באידיאל היופי הנורדי‪ ,‬המבטא אחדות והרמוניה טבעית בין החיצוני והפנימי‪,‬‬
  ‫הגשמי והרוחני‪ ,‬הטוב והיפה; זוהי האמת הפנימית הטמונה בדם ומנכיחה‬
  ‫עצמה ביצירות הרוח והאמנות המקלסות את יופיו של הגוף האנושי‪ ,‬החל‬
  ‫בתיאורי ֵאפּי ַפניוּס במאה הרביעית את מאריה תכולת עיניים וזהובת שיער‪,‬‬
  ‫וכלה בדיוקנאות מאריה של רפאל או בחוה של מילטון‪ .‬זהו היופי הנורדי‬
  ‫במלוא יפעתו ותפארתו‪ .‬אני מהרהר בדיוקנאות אלה‪ ,‬האומרים איזון פנימי‬
  ‫ושלמות‪ ,‬ורואה לנגד עיניי את יופיה האכזרי של היהודייה; יופי טורד‪ ,‬שאינו‬
  ‫נותן מנוח‪ ,‬מלבה יצרים‪ ,‬מקומם את הגוף כנגד הנפש‪ ,‬מסיט את המחשבה כנגד‬

‫‪ 49‬ארנסט קריק )‪ :1947-1882 ,(Ernst Krieck‬מבכירי האינטלקטואלים והפדגוגים הנאצים‬
‫בשנות השלושים‪ .‬בראשית שנות השלושים כיהן כרקטור אוניברסיטת פרנקפורט‬
‫ובאוקטובר ‪ 1938‬התמנה לרקטור באוניברסיטת היידלברג‪ .‬במהלך שנות השלושים שימש‬
‫קריק בתפקידים שונים באס־אס‪ ,‬עד לשנת ‪ ,1938‬אז נאלץ לפרוש מהארגון בשל מחלוקת‬

                                                                  ‫אידיאולוגית פנימית‪.‬‬
‫‪ 50‬אלפרד בּוימלר )‪ :1968-1887 ,(Alfred Baeumler‬פילוסוף ופדגוג גרמני ואחד ממעצבי‬
‫מערכת החינוך הנאציונל־סוציאליסטית‪ .‬מ־‪ 1933‬שימש מנהל המכון לחינוך פוליטי בברלין‪,‬‬
‫וב־‪ 1934‬מונה על ידי אלפרד רוזנברג לעמוד בראש המחלקה המדעית במשרדו‪ .‬משנת ‪1942‬‬

         ‫ואילך היה בוימלר ממונה על הקמת האוניברסיטאות לחינוך העילית של המפלגה‪.‬‬
   321   322   323   324   325   326   327   328   329   330   331