Page 328 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 328
Pg: 328 - 11-Front 21-05-11
328פ נ י י א נ ו ס
כאן ,מתחת לאדמה ,יש ואני חש לעתים בנוכחותה .פעמים אני מדמה לראותה
מביטה בי מתוך החשכה ,עוצרת נשימתה ,הזיעה ניגרת על צווארה ועל שדיה,
זולגת על עורה אגלים־אגלים ,מספיגה את חולצתה ,את חזייתה ...כמה ייסורים
השביע אותי הגוף הזה ,כמה גידופים ואנקות כאב חילץ מפי משך כל אותם
לילות ארוכים ונטולי שינה ,בהם דימיתי לראות את דמותה בכל צל חולף על
התקרה ,לשמוע את קולה בכל אוושה של רוח בחלון ,סונטת בי ,לועגת
לחולשותיי .לבסוף ,מורעל בידי יצרי ,הייתי נוטל שמיכות וכריות ,מפסל
ומגלגל הכול למקשה אחת תוך הידוק בלתי־פוסק ,עד שהייתי מדמה לראות את
גופה מוטל על המיטה .אז הייתי מפשק קלות את רגליה ומשקע את ראשי בתוך
מקלעת הפּוּך החמימה ,קובר את פניי בתוך הכוך הצר והערטילאי שחפרתי
בחיק השמיכה; אחר כך הייתי מנשק בטירוף חושים את טבורה ,את שדיה ,את
פיה ,ובעודי מצמיד את גופי אל תלולית השמיכות הייתי אוחז בחוזקה בעורפה
ומשפשף את עצמי בכוח ,עד הגיעי לפורקן .מיד אחר כך הייתי נתקף בושה
איומה ,ואחרי העלבון היה בא גם הזעם .כך העברתי שעות ארוכות ,אינסופיות
של ייסורים ,ששבו וחזרו על עצמם כל אימת שעליתי על יצועי .אך מקץ אותן
שעות התחלתי מוצא מזור לנפשי ,באלפי את דמיוני לראות תמונות אחרות,
לשפוך מים צוננים על הבערה המאכלת בגופי ,להמיר את גופה החי בגופה
המת .טיפין־טיפין הייתי מרוקן את גופה מחיותו ,ובכך גם הייתי מעקר אותו
מעוקץ חושניותו; הייתי מבתר אותו ,שובר אותו ,פושט את עורו ,מכסה אותו
פגמים כעורים וחבלות איומות ,הייתי הורס אותו עד היסוד ,מפרק אותו ומפורר
אותו ,עד כי הפך פרודות־פרודות של חומר ,עד שהופשט מכל ֵג ְש ַט ְלט ,עד
הייתי חש באותה תמורה איטית ומיוחלת – הפיכתה של המשיכה לדחייה .אז
הייתי מתקין מחדש את השמיכות ,מפסל בהן מחדש את גופה השלם וחודר
אליה בכוח ,מבתק את גופה כפי שמבתקים בכידון גופת אויב .ואז ,רגע לפני
הסוף ,בעודי מהדק בחוזקה את ידיי על צווארה ,הייתי מישיר מבט אל תוך
עיניה המפלבלות בארובותיהן ,שואף אל קרבי את הבל פיה החם ,ההולך ונמוג,
המדיף סירחון של פחד ,וככל שהיו נשימותיה נחלשות ,כך הייתה מתקשחת
זכרותי בתוכה ,עד שלבסוף הייתי מכריז על ריבונותי המוחלטת בפרץ מפואר
