Page 323 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 323

‫‪Pg: 323 - 11-Back 21-05-11‬‬

‫נ ו צ ת ה ט ו ו ס ‪323‬‬

‫מהמקום וגררו אותי עמם‪ .‬לאחר שהתרחקנו די‪ ,‬השתרענו על הקרקע וחיפינו על‬
‫ראשינו בידינו‪ .‬כעבור כמה רגעים הצטרף אלינו הברנש המגודל תוך שהוא‬
‫משליך את עצמו בכבדות אל הקרקע‪ .‬פיצוץ אדיר החריד את המנהרה והמטיר‬
‫עלינו רסיסי אבנים ועננת אבק‪ .‬אך עוד בטרם הספיק האבק לשקוע זינק סלינק‬

                    ‫על רגליו ומיהר אל מקום הפיצוץ‪ .‬השאר קמו ובאו אחריו‪.‬‬
                              ‫"אה! בבקשה! כפי שאמרתי‪ ,‬תוספת חדשה"‪.‬‬

‫דילגנו מעל ערמות האבנים המרוסקות ושברי הסלע ונכנסנו בפתח שנפער‬
                                                                      ‫בקיר‪.‬‬

‫עתה נמצאנו בתוך חלל קטן‪ ,‬חצוב באבן גיר‪ ,‬שבאחת מפינותיו נפערה‬
‫מחפורת אפלה שהובילה מטה‪ ,‬ושקרקעיתה חמקה אף מאלומות הפנסים‪.‬‬
‫הפחוס שלף מתרמילו חבל‪ ,‬קלע ממנו לולאה‪ ,‬וכבר עמד לכורכה סביב מתניו‪,‬‬

                                                     ‫אלא שסלינק עצר בעדו‪.‬‬
        ‫"אפשר ושומרי הסוד הציבו מלכודות‪ .‬נשלח את האמריקאי לפנינו‪"...‬‬
‫הברנש המגודל הידק את החבל סביב מותניי באופן כזה שתמך בישבני אך‬
‫לחץ נוראות על הגלד שבירכי השמאלית‪ .‬את צדו האחר כרך סביב גופו‪ .‬אחר‬
‫נטע את שתי רגליו בחוזקה בקרקע‪ ,‬היטה את משקלו לאחור‪ ,‬ובעודי משתלשל‬
‫מטה היה משחרר את החבל טיפין־טיפין‪ .‬בתחילה עוד יכולתי לשאת את הכאב‬
‫הנורא‪ ,‬אך ככל שהוספתי לרדת והקרקע בוששה להופיע תחת רגליי נתקפתי‬
‫חרדה פראית‪ ,‬התחלתי משתולל‪ ,‬ובתוך כך – בלי לחשוב על ההשלכות – עשיתי‬
‫כל שביכולתי לרופף את החבל‪ .‬בתסכולי משכתי בחוזקה בקשר‪ ,‬עד שחשתי‬
‫משהו נפרם‪ .‬להרף עין חשתי הקלה בירכי‪ ,‬אך מיד הסתחררתי סביב החבל‪,‬‬
‫התהפכתי כלוליין באוויר‪ ,‬ניתקתי מעל החבל והתחלתי צונח אל הקרקע‬

                                                           ‫במהירות אדירה‪.‬‬

                                                                     ‫לעזאזל!‬
   ‫החבל הארור! הקשר רופף מדי – היה עליי לדעת! הפעם יצאתי בזול‪ ,‬מכה‬
   ‫יבשה בירך שמאל‪ ,‬זה הכול‪ ,‬אבל בפעם הבאה טעות שכזו עלולה לעלות לי‬
   ‫ביוקר‪ .‬להבא אהיה פיקח יותר ואשלח את הספרדי הקטן בראש‪ ,‬שיפלס את‬

                              ‫הדרך ויספוג במקומנו את המכות הבלתי־נמנעות‪...‬‬
  ‫רוב הזמן אנו מתקדמים בצעד מדוד ובמשנה זהירות‪ ,‬אלא שיש להודות –‬
   ‫השהות מתחת לאדמה מקהה את החושים ומערפלת את האינסטינקטים‪ ,‬שלא‬
   ‫לדבר על הריח‪ ,‬הלחות והטינופת‪ ,‬המערטלים מצלילותה כל מחשבה בריאה‪.‬‬
   ‫מדי פעם עולה בראשי דמותו של היידריך; אני שומע אותו מפליג בשבחי‬
   ‫אנשינו‪ ,‬מהלל אותם באותה נימה יוּנ ֵג ִרית מוכרת שאימץ לעצמו‪ ,‬ואיני יכול‬
   ‫שלא לתהות באירוניה כיצד היה מגיב למראה הזיכרהיי ְט ְסדי ְנסט שלו מבוססת‬
   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328