Page 332 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 332 - 11-Front 21-05-11‬‬

‫‪ 332‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫גורף רווחים ניכרים אל כיסו‪ .‬עליי להודות שמעת לעת תרמתי גם אני את חלקי‬
‫לשגשוגו של העסק המפוקפק הזה‪ ,‬שכן מראה גופה הטיל עליי שיתוק ממאיר‪,‬‬
‫השכיח מלבי כל מידה של הגינות וחמלה והפכני אדיש לסבלותיה ותלאותיה‬
‫הרבים‪ .‬אה! הלוא תדע בעצמך מה מערפל חושים הוא נקטר האלים הנוטף‬

‫ממקדשה‪"...‬‬
‫לשמע הדברים הללו נמלאתי זעם אדיר‪ ,‬שגעש ועלה על גדותיו‪ .‬בחמת רצח‬
‫התנפלתי על אחת מרגליו ומשכתי בכוח‪ .‬הוא פלט נחירה מלאת בוז וניער אותי‬

‫מעליו כדרך שמנערים כלב‪.‬‬
‫"אמברוזיו מת‪ .‬מדוע נמלטה?" שאלתי‪ ,‬בעודי מעכל את האמת הנוראה על‬

‫אודות מי שהחשבתי לרעי‪.‬‬
‫"אמברוזיו נענש על בגידתו בפטרוניו הגרמנים‪ .‬ניתן להניח שאמינה חששה‬

‫מגורל דומה‪"...‬‬
‫מאחורי גבו של סלינק נשמע קולו של המאונקל‪" :‬הוא מסוגל כבר ללכת?"‬
‫"קדימה‪ ,‬על הרגליים! בזבזנו מספיק זמן בדיבורים!" סלינק אחז בש ַער ראשי‬
‫ומשך אותי כלפי מעלה‪ .‬במאמץ עילאי הצלחתי לקום על רגליי‪ ,‬אבל ההליכה‬
‫הייתה למעלה מכוחי‪ .‬גררתי את עצמי מרחק מטרים ספורים‪ ,‬בצליעה מקרטעת‪,‬‬
‫ואז צנחתי אל הקרקע‪ .‬יותר לא הצלחתי לעמוד‪ .‬הכאב היה משתק‪ .‬נהגו של‬

‫סלינק ניגש אליי‪ ,‬ומבלי שהספקתי למחות‪ ,‬הניף אותי על גבו‪.‬‬
‫למשך זמן מה עוד עלה בידי להתחקות במעורפל אחר מהלכנו‪ ,‬אך הטלטלות‬
‫הוסיפו ייסורים על הכאב‪ ,‬עד שלבסוף תשו כוחותיי ואיבדתי את הכרתי‪ .‬מקץ‬
‫פרק זמן לא ידוע שבו אליי חושיי והבחנתי כי דרכנו לא התנהלה עוד באותם‬
‫מעברים צרים שנחפרו בחופזה באבן הגיר‪ ,‬אלא עברה עכשיו בחללים גדולים‬
‫יותר‪ ,‬שדמו לאולמות תת־קרקעיים שקירותיהם מלאו באיורים‪ .‬אחר כך חלמתי‬
‫או הזיתי‪ ,‬אינני יודע‪ ,‬אך רישומה של ההזיה היה כה ברור וחד‪ ,‬עד כי נשתמרה‬

‫בזיכרוני לפרטיה עד היום‪.‬‬
‫שרוי הייתי על בטני בתעלה אפלה ולחה וחיפשתי דבר מה – אבן‪ ,‬גביע‪ ,‬אולי‬
‫אישה‪ ,‬אישה שאני מכיר היטב‪ ,‬כמעט כמו את עצמי‪ ,‬אך מעולם לא פגשתי בה‪,‬‬
‫אני יודע איך היא נראית‪ ,‬אך מעולם לא ראיתי אותה‪ ,‬אולי משום שדמותה‬
‫נצרבה בנפשי עוד בטרם למדתי לראות‪ ,‬עוד בטרם למדתי להכיר את העולם דרך‬
‫עיניי‪ .‬הקירות הזיעו ורטטו מלחות כמו היו רקמות חיות‪ ,‬ריריות‪ ,‬נושמות; עד‬
‫מהרה נוכחתי לדעת כי כוח סמוי‪ ,‬בלתי־מורגש כמעט‪ ,‬דוחק אותי קדימה‪ ,‬אל‬
‫עבר יעד לא ידוע‪ ,‬עד שלבסוף נפלטתי מן התעלה אל תוך חלל דחוס וקטן‬
‫שבמרכזו ניצבה אישה‪ִ ,‬מ ְתארה חמקמק‪ ,‬מעורפל‪ ,‬אובד במחשכים‪ .‬הנה היא‪,‬‬
‫ידעתי‪ ,‬זוהי ללא ספק האישה שחיפשתי‪ ,‬אך היא אינה אישה אחת כי אם נשים‬
‫רבות‪ ,‬וכולן בעלות חזות מטושטשת‪ ,‬לא ברורה‪ ,‬משתנה חליפות‪ ,‬מבטן חמקני‪,‬‬