Page 335 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 335
Pg: 335 - 11-Back 21-05-11
נ ו צ ת ה ט ו ו ס 335
החיה ,ובהם עולם שניטלו ממנו סדרי בראשית; ערב רב של מפלצות מעוותות,
יצורי תופת מבעיתים ,הכלאות ועיוותי טבע מעוררי פלצות שכמו ביקשו לשים
ללעג ולקלס את מלאכת הבריאה :ראשי אדם נישאים על רגלי חיה ,יצורים
מכונפים בעלי קרניים שמלועם פורצת אש ירוקה ,גמדים בעלי ראש של גריפון
וחטוטרת שמקודקודה מזדקר זנב לטאה ,סוסים עם רגלי ציפור ,דרקונים,
קנטאורים ,ראשי מדוזות עטורי נחשים ,סלמנדרות נוטפות ארס ,דגי ענק בעלי
ראש כפול הבולעים לקרבם דמויות אדם זערוריות הנסות על נפשן ,הידרות
מעוררות זוועה ,נחשים מקושׂקשׂי עור ,סאטירים כרסתניים ועקומי רגליים
בועלים גורגונות מזות רעב ונפולות שדיים המכרסמות בתאווה איברי אדם,
קופים שעירים עטויי גלימות כהנים הנושאים בידם עוללים רכים ,קיקלופים
אדירי פאלוס מפשקים רגלי נערות מוכות אימה ,שדים חגים במע ֶרה יער סביב
צלם משוקץ של עז ,אורגיה תאוותנית של אנדרוגינוסים שאיבריהם משתרגים זה
בזה באלף קשרים סבוכים ,ועוד כהנה וכהנה יצורי בלהה מבחילים ומופקרים
הלועגים למעשה ידי האל ולהלכות השמיים.
אני מתקדם בזהירות ,בצעדים מדודים ,מקפיד שלא להפר את דממת המוות
השורה על המקום .משני עבריי אני משגיח בכוכי תפילה דחוקים ובהן דמויות
אפלות ,מטושטשות ,עוטות ברדס .אני מוסיף לפסוע בהילוך איטי אל עבר
האפסיס ,שם ניצב כס גדול חצוב באבן ועליו יושבת דמות עצומה ,לרגליה חגים
הירח והכוכבים והיא אפופה מכף רגל ועד ראש עלטה סמיכה ,בלתי־חדירה .אני
יודע כי עליי לכרוע ברך ,להשתטח אפיים ארצה ולהליט פניי בידיי .אף על פי כן
אני מוסיף להתקדם לעבר היושב על הכס ,מונע מכוח תשוקה בלתי־מרוסנת
לחזות בפניו .מי אתה? אני שואל .אהיה אשר אהיה ,הוא משיב .אני מתפתל,
נשימתי מואצת ,עיניי שורפות ,גרוני ניחר ,אני מרגיש כאילו גופי נתון כולו
במאכולת אש ,מבותק במלקחיים מלובנים ,מפולח באלף להבים רושפים,
עורי נמס מעליי אגלים־אגלים כשעווה ,שומן גופי רותח ומבעבע ,עצמותיי
מתפצפצות כערמונים ומתפחמות כאודים מעלי עשן ,עיניי שורפות ,פי בוער,
ְשׂער ראשי מתלקח ,אבל אין עוד כאב בעולם שיעצור בעדי עתה ,שימנע
ממני לחזות בפניו ,להישיר מבט אל עיניו .אני מוסיף וקרב אליו ,עוד רגע ואני
נוגע־לא־נוגע בהילתו השחורה ,המקיפה אותו כמעטה של סוד ,ומסוגל כמעט
לפזרה בידי; והנה אט־אט היא מתפזרת ,או שאולי רק התגבשה לכלל תבנית
חדשה ומוגדרת .לשווא אני מבקש לחזות בפניו הנותרות חבויות ,מוסתרות תחת
מגבעת שחורה ,רחבת שוליים ,מכנסיו מופשלים רק קמעה ותחתיהם מפציעות
גרביים ,עם רקמה בראשי תיבות ,ואני יודע שאם רק אצליח לקרוא ,אדע את
שמו ,שמו של אבי.
