Page 334 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 334 - 11-Back 21-05-11‬‬

‫‪ 334‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫עתה היה רישומן חד‪ ,‬בהיר‪ ,‬צלול‪ ,‬כמו היה אבי אחד האדם‪ ,‬ברייה פשוטה‬
‫ונעימת הליכות‪ ,‬ג'נטלמן בעל חזות מהוגנת ועיניים טובות‪ ,‬צייתניות‪ ,‬אפילו‬
‫מבוישות קמעה‪ .‬היה זה גילוי מטלטל שפרע את עשתונותיי ואיים לדרדרני אל‬
‫סף השיגעון ממש‪ ,‬שכן חרף כמיהתי רבת השנים להיווכח בפני אבי‪ ,‬לראותם‬
‫בבהירות‪ ,‬כמות שהם‪ ,‬לדעת את שמו‪ ,‬להכירו כפי שהיה‪ ,‬לא הייתי מוכן להמיר‬
‫את שלמותו הנסתרת באי־שלמותו הגלויה‪ .‬מבכר הייתי אלף פעמים את פניו‬
‫הכמוסים‪ ,‬אפופי המסתורין‪ ,‬שהציתו בי אלף דמיונות עטורי עזוז וגיל‪ ,‬על פני‬

‫תמונתו הקפואה בזמן‪ ,‬האנושית כל כך‪ ,‬הדוממת כחפץ מת‪ ,‬חתום‪ ,‬גלוי‪ ,‬פרוץ‪.‬‬
‫לא יכולתי לשאת את המראה‪ ,‬הסבתי את פניי מבוהל‪ ,‬ולפתע הקצתי במיטתה‬
‫של אמי‪ .‬חלמתי חלום‪ ,‬אך בעמקי הכרתי ידעתי כי גם יקיצתי נחלמה‪ .‬היה זה‬
‫חלום בתוך חלום‪ ,‬ורישום פניו של אבי נמוג כלא היה‪ .‬הסרתי מעליי את‬
‫השמיכה וגיליתי להפתעתי כי בגדיי מוכתמים בדם‪ .‬נעליי‪ ,‬שלא טרחתי לחלצן‬
‫בעלותי למיטה‪ ,‬היו מרובבות בוץ‪ ,‬שנקרש גם על חלקם התחתון של מכנסיי‪ .‬על‬
‫חזי‪ ,‬נדהמתי לגלות‪ ,‬נחה מחרוזת התפילה של האב ג'יימס‪ .‬על השטיח נראו‬
‫עקבות שהובילו מהדלת אל המיטה‪ ,‬אך לא זכרתי עוד כיצד הגעתי הנה‪ .‬הבחנתי‬
‫בשריטות עמוקות על אחת מזרועותיי‪ ,‬ואחת מציפורניי הייתה שבורה‪ .‬לפתע‬
‫נתקפתי דחף עז לחזות שוב בתמונתו של אבי‪ ,‬להיווכח אם אשר ראיתי אכן היה‬
‫חלום‪ ,‬או שמא באמת‪ ,‬בדרך נס‪ ,‬הוסר הלוט רב השנים מעל פניו‪ .‬יצאתי מהחדר‪,‬‬
‫אך במקום לרדת במדרגות העץ המוכרות אל קומת הכניסה ירדתי בגרם מדרגות‬
‫רחב מאבן עירומה‪ ,‬שהוביל אותי מטה‪ ,‬עוד ועוד‪ ,‬אל חשכה תת־קרקעית‪,‬‬
‫טחובה וקמאית‪ .‬משני העברים הבחנתי בדמויות של נזירים עוטי ברדסים‪,‬‬
‫ניצבים בחשכה ומפזמים חרישית מזמור ליטורגי‪ ,‬תחת גלימותיהם מנצנץ שריון‬
‫ועליו טבוע צלב אדום‪ ,‬הצלב הטמפלרי‪ .‬בעודי יורד במדרגות אני עובר תחת‬
‫קמרונות אבן גדולים‪ ,‬שבעה במספר‪ ,‬ועל כל אחד מהם מגולפת תמונה‪ .‬על‬
‫ארבעת הראשונים ראיתי את ארבעת הפרשים‪ ,‬האחד אוחז קשת‪ ,‬השני חרב‪,‬‬
‫השלישי מאזניים‪ ,‬והרביעי – הוא הנורא מכול – רכוב על סוס חיוור‪ ,‬שמו מוות‬
‫ושאול יוצאת לרגליו‪ .‬על הקמרון החמישי ראיתי את פני המרטירים הטבוחים‪,‬‬
‫מגולפים באבן וקפואים בתחינה אילמת למשפט צדק ולנקם‪ ,‬ועל השישי ראיתי‬
‫שמש קודרת כ ַשׂק שׂי ָער וירח אדום כדם‪ ,‬וכוכבים נופלים משמיים שנגללים כמו‬
‫ספר‪ ,‬וארץ שנעתקה ממקומה‪ ,‬והרים וסלעים מגובבים זה על גבי זה בכאוס‬
‫נורא‪ ,‬וכאשר עברתי לבסוף תחת הקמרון השביעי פסקו לפתע הנזירים משירתם‬
‫והס הושלך בכול‪ .‬על האבן מעליי השגחתי בשבעת המלאכים‪ ,‬אוחזים בשבעת‬
‫השופרות ומגישים אותם אל שפתותיהם‪ .‬אך בטרם תישמע התרועה מגיע גרם‬
‫המדרגות אל סופו ונפתח אל אולם גדול דמוי כנסייה‪ ,‬עם קפלה מתומנת‬
‫שאיוריה לוטים בחשכה‪ .‬היו אלה פרסקאות מזוויעים שתיארו את ימי שלטון‬