Page 340 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 340 - 11-Front 21-05-11‬‬

‫פרק ‪41‬‬

‫בראשית היה הכאב; עצום‪ ,‬מוחלט‪ ,‬מקיף כול‪ ,‬כאילו היה הקיום עצמו‪ ,‬כאילו‬
‫לא היה דבר בעולם זולתו‪ ,‬כאילו הופר בבת אחת האיזון הבלתי־נראה המאפשר‬
‫לחיים להתקיים בכפיפה אחת עם הסבל‪ .‬כה עצום ורב היה הכאב‪ ,‬עד כי המם בי‬
‫כהתגלות‪ .‬זעקה פילחה את אוזניי ורק בקושי זיהיתי בה את קולי שלי‪ .‬אחר כך‬
‫חשתי דקירה מהירה בזרוע ולאחריה הקלה מסוימת‪ ,‬אם כי הכאב לא התפוגג‬
‫אלא רק הוסיף לרבוץ כחיה רדומה‪ ,‬הממתינה לשעת הכושר הבאה‪ .‬מקץ זמן‬
‫שהייתי שרוי בנים ולא נים חשתי רפרוף כלשהו על פניי‪ ,‬היסט בד או מגע יד‬
‫בלתי־מורגש כמעט‪ ,‬אך היה בכך די כדי לעורר אותי מקיהיון החושים שהייתי‬
‫שרוי בו ולהפיח בי רצון לפקוח את עיניי‪ .‬פקחתי אפוא עין אחת וחשתי בכובד‬
‫העפעף‪ ,‬כמשקלו של ברזל יצוק; לכך נתווספה צריבה נוראה תחת שמורת העין‪,‬‬
‫שקיפחה כמעט לחלוטין את יכולתי להותירה פקוחה‪ .‬ואולם‪ ,‬מבעד לחרך הצר‬

‫שגדר את שדה ראייתי יכולתי להבחין בכתם שחור ומטושטש על רקע לבן‪.‬‬
‫גייסתי את מלוא כוחי להישיר אליו מבט‪ ,‬לדבוק בו עד שתוסדר לבסוף צורתו‪.‬‬
‫המשימה נתגלתה כמפרכת לאין שיעור‪ ,‬ואיימה לגבות ממני את שארית כוחותיי‪.‬‬
‫אט־אט נוכחתי כי מאמציי עשויים לשאת פרי‪ ,‬כיוון שבהדרגה החל הכתם‬
‫השחור מתחדד ולובש צורה בעלת גבולות מוגדרים‪ .‬עתה יכולתי להבחין בזווית‬
‫ועוד זווית‪ ,‬קו ישר ועוד אחד‪ ,‬שני קווים מאונכים זה לזה וחוצים זה את זה‪.‬‬
‫צלב! צלב שחור על קיר לבן! מפאת המאמץ החלה עיני לדמוע ואנוס הייתי‬
‫לעצום אותה בשנית‪ .‬אבל הדמעות הוסיפו לפכות גם מבעד לעין הסגורה וניגרו‬
‫בשובל איטי על לחיי‪ .‬חשתי מגע רך וקריר על פניי‪ ,‬ליטופן של אצבעות‪,‬‬
‫ונרגעתי‪ .‬מעט־מעט קניתי לי חזקה מחודשת על חושיי והפכתי מודע לתחושות‬
‫ולקולות שאפפו אותי‪ .‬גופי‪ ,‬גיליתי לתרעומתי‪ ,‬הופקע לחלוטין מרשותו של כוח‬
‫רצוני‪ ,‬ואיבריי כולם התמידו בסירובם העיקש לציית לפקודותיי‪ .‬נתקפתי בהלת‬
‫אימים‪ ,‬כזאת שמידת פלצותה תשתווה רק לזו של אדם הנקבר חיים‪ .‬דמום‪,‬‬
‫קפוא‪ ,‬חנוט‪ ,‬לכוד בתוך גוף שלא היה עוד גופי‪ ,‬הייתי נתון עד כלות לשלטונה‬
‫חסר הרחמים של זוועה אשר אין להעלותה על דל שפתיים‪ .‬לא יכולתי להניע‬