Page 344 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 344 - 11-Front 21-05-11‬‬

‫‪ 344‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫זכה לסוף עגום שכזה? האם לא היה זה רק תעלול נואל שנועד לדחוק בסלינק‬
‫ובחבורתו‪ ,‬לשבש את דעתם ולגרום להם להאמין כי חבורה של גרמנים נוקמים‬
‫היא שדולקת אחריהם? ויש אף להודות כי סמיכותי אל חדרו‪ ,‬העקבות שסומנו‬
‫בחופזה חובבנית שכזו על השטיח ומנוסתי המבוהלת – כל אלה היה בהם כדי‬

‫לטשטש את עקבות הרוצחים האמיתיים ולתרום להפללתי הסופית‪.‬‬
‫ואולי נסתבך הטרף ברשת עוד קודם לכן? אבוי לכסילותי! עתה התברר לי‬
‫כי כבר בשעה שנתן בידי הסוכן זעוף הפנים‪ ,‬עושה דברו של סאם‪ ,‬את המסמכים‬
‫בעניינו של ֵאר ֹו החלו העופות הדורסים חגים מעליי‪ .‬התחקיר‪ ,‬הכתבה‪,‬‬
‫המשפט – כל אלה לא היו אלא הצגה תפורה לעילא‪ ,‬קדימון שכל תכליתו‬
‫להכשיר את הקרקע לקראת מימוש תכניתם הגדולה‪ .‬הנה כי כן צלח בידי סאם‬
‫ואנשיו לגלגל את שמעי עד לאוזני סלינק וחבורתו‪ ,‬ובהתרחש אירוע הדמים‬
‫בביתו של אמברוזיו – להציגני כמי שיכולתו המוכחת להוציא מסמכים חסויים‬
‫מגנזכי סוכנות הביון המרכזית עומדת אף במוקד עניינם של מתחריהם‪ ,‬יהיו אלה‬
‫לפי שעה הווהמגריכט‪ .‬ובדיוק משום כך ניאות סוכן הביון זעוף הפנים למסור‬
‫לידי את המחצית החסרה מן הקלף של א ֹולי ֵיה באותה מהירות מעוררת חשד‪,‬‬
‫שהרי אחרי ככלות הכול‪ ,‬מה לסאם ולחבורת הבריונים אטומי המוחין שלו‬
‫ולסודות הגראל? מוטב היה לתת בידו של סלינק את כתב החידה במלואו למען‬
‫יוכל לפענח את צפונותיו‪ ,‬וכך להניח לו להובילם בבטחה‪ ,‬עקב בצד אגודל‪ ,‬אל‬
‫תיבת הגנזים‪ ,‬ואז לחסלו‪ ...‬ודאי! ארבע הדמויות על הסלע! היו אלה אפוא סאם‬

‫ושלושת אנשיו‪.‬‬
‫הותר אפוא סבך החידות‪ ,‬ועמו בא הקץ לחקירותיי המפרכות‪ ,‬לספקותיי‬
‫הטורדים‪ .‬ואולם רק שאלה אחת נותרה לרחף בחלל ללא מענה‪ :‬האם השיגו‬
‫סאם ואנשיו את הגביע? סוגיה זו לא היה בה עוד כדי להכביד על רוחי המובסת‬
‫ממילא‪ ,‬שכן כוחות המחשבה שלי הלכו ונתמעטו‪ ,‬עד שנקברו כליל תחת‬
‫השפעת הסמים מאלחשי התודעה שהספיגו בהם את גופי השבור ורצוץ החולי‪.‬‬
‫נשמתי צללה תהומה‪ ,‬אל ייאוש אינסופי‪ ,‬מוחלט‪ ,‬שאין בו דבר זולת שכחה‬
‫עמומה וחזיונות תועים‪ .‬שרעפיי לא היו מענגים‪ ,‬אף לא מייסרים במיוחד‪ ,‬לפי‬
‫שלא חדרו את מעטפת הרגש ולא פרנסו עוד כל תודעת עצמי‪ .‬הייתי שרוי‬
‫בקהיון חושים מטיל תרדמת‪ ,‬בדמיונות נטולי מושא‪ ,‬מעגליים‪ ,‬שלא הפליגו אל‬
‫מעבר לזוטות שפרנסו את תפלות ימיי המשמימה‪ .‬לעתים הייתי בוהה ארוכות‬
‫בצלב שעל הקיר‪ ,‬ואז‪ ,‬בהבלחת רגע‪ ,‬היו ננערים בי לפתע אלף זיכרונות‬
‫משתלחים ומסוכסכים‪ ,‬שצרבו את נפשי בברזל מלובן ומילטו מפי זעקות של‬
‫אימה‪ ,‬אשר שככו רק לאחר שהמחט שקעה שוב בזרועי‪ .‬פעמים אחרות‪ ,‬בפנות‬
‫היום‪ ,‬שעה שבה פושטת הדממה על העולם והשמיים נצבעים אדמומיות אפופת‬
‫תוגה‪ ,‬הייתה האחות מובילה אותי בכיסא הגלגלים אל המרפסת ומותירה אותי‬