Page 347 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 347 - 11-Back 21-05-11‬‬

‫נ ו צ ת ה ט ו ו ס ‪347‬‬

‫לדעתך עוד תסכים לשאת את נטל יוהרתם? במהרה יקרסו הקירות הלחים‬
‫והתשושים התומכים בשדרות הפאר‪ ,‬בגני הנוי ובלשכות הראווה שלמעלה‪ ,‬וכל‬
‫הציוויליזציה המפוארת שלהם תצלול לתהום ותיסחף – יחד עם גושי החרא‬
‫והחולדות הרקובות – אל ה ֵסן‪ ,‬ומשם אל הים ואל המצולות‪ ...‬לעת עתה נספיג‬
‫את האוויר בלחשושי סוד‪ ,‬בקנוניות‪ ,‬ונעורר בלבבות טינה וחרדה‪ ,‬ותאוות נקם‬
‫כיד השטן‪ ,‬כדי שבבוא העת תהיה האדמה כה קלושה ומנוקבת בפחדיהם‪ ,‬עד כי‬

‫לא נזדקק עוד לחומרי נפץ‪"...‬‬
‫הוא השתתק והביט בי‪ ,‬אצבעות ידיו משורגות זו בזו כבשעת תפילה וכולו‬
‫קורן אושר עילאי‪" .‬אמך ודאי הייתה גאה בך עד מאוד‪ ...‬וגם אביך‪ ,‬בטוחני‪.‬‬
‫והאב ג'יימס‪ ,‬אותו תרח זקן ואכול זימה‪ ,‬היה ודאי בולע את כובעו מרוב קנאה‪...‬‬

‫הנה הגיעה שעתך הגדולה‪ ,‬לך וקטוף את מנת התהילה שלך"‪.‬‬
‫אז נטל את ידי החבושה ונשק לה‪ .‬לאחר מכן הסתלק‪ ,‬ויותר לא ראיתיו‪.‬‬
‫בחלוף ימים רבים עוד הייתי מהרהר בביקורו של מסיה מונדי‪ ,‬ומפעם לפעם‬
‫עוד הייתי פורץ בבכי לנוכח גורלי העגום‪ ,‬אך ככל שחלף הזמן הלכתי והסכנתי‬
‫עם מצבי‪ ,‬עד שלבסוף השלמתי איתו לחלוטין ולא הייתה עוד קובלנה בלבי‪.‬‬
‫כאבי הגוף הפכו נסבלים‪ ,‬ורוחי מצאה מזור מסוים בכתבי הפילוסופים‬
‫והחכמים‪ ,‬כל כמה שהורשיתי לעיין בהם‪ .‬רק פעם אחת‪ ,‬בחלוף מה שנראה‬
‫כמחזור חיים שלם‪ ,‬שב והבקיע העולם שבחוץ את החומה הבצורה שהקמתי‬
‫סביבי‪ .‬הייתה זו שעת בוקר‪ ,‬כמדומני‪ ,‬ובעודי יושב בפינתי הקבועה נח מבטי על‬
‫כותרת העיתון שהחזיק בידו אחד המטפלים‪ .‬בעין קרועה בהיתי במילים‬
‫שדיווחו על שחרורו של הלמוט קנוכן מן הכלא הצרפתי‪ .‬נחרדתי עד עמקי‬
‫נשמתי‪ ,‬זעקה איומה נמלטה מפי והזניקה בבהלה את האח על רגליו‪ .‬הטחתי את‬
‫ראשי בפראות בקיר שמאחורי‪ ,‬רגליי בעטו לכל עבר ולשוני הצליפה קללות‬
‫קוצפות ורועמות; השתוללתי בחמת טירוף‪ ,‬רעד אחז בכל גופי‪ ,‬פרכסתי‬
‫כבהתקף קדחת ולשווא ניסיתי להיחלץ מכיסא הגלגלים‪ .‬האח האומלל אחז בי‬
‫בחוזקה אבל לא יכול לעוצמת הבעתה שהשתלטה על גופי‪ .‬שני אחים אחרים‬
‫נחלצו לעזרתו ויחדיו נשאוני השלושה אל מיטתי‪ ,‬שם הוחדרה המחט אל זרועי‬

‫והושב השקט אל נפשי‪.‬‬
‫כשהקצתי חשתי הקלה גדולה לאין שיעור‪ .‬שלווה סטואית אפפה אותי‪,‬‬
‫כשלוותו של אדם שצדקתו יצאה אל האור מקץ ימים רבים‪ .‬הינשוף של מינרווה‪,‬‬
‫כך נאמר‪ ,‬פוצח במעופו רק עם בוא הדמדומים‪ .‬אם נותרו עוד ספקות בלבי‪ ,‬הרי‬
‫שעתה נגוזו לבלי שוב‪ .‬אחרון הקשרים הותר‪ ,‬התצרף הושלם‪ ,‬עתה גלוי וברור‬
‫היה טיבה של הברית השפלה שנכרתה בין הקצין הגרמני לבין סאם ואנשיו; כזה‬
‫היה אפוא שכרו של הנאצי הנבל שנתן בידיהם את יומנו‪ ,‬על שסיפק להם את‬
‫המידע שהוביל אל הטמיר שבסודות‪ ,‬היקר שבאוצרות‪ .‬עתה‪ ,‬משזכו להניח את‬