Page 349 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 349
Pg: 349 - 11-Front 21-05-11
אפילוג
תם ונשלם סיפורי ,אך סאת ייסורי לא נגדשה .גופי שרוי כפסע מן הכיליון,
החולי הפושה מכרסם במהירות; במהרה ייכנע לכוחו המדביר של עזראל .ילך
נא הגוף! אבל הנשמה! הו ,נשמתי האומללה ,המפרפרת בחזי כציפור פצועה!
איכה תוכל להישאר שלווה לנוכח ידיעתה את אשר מצפה לה? אני מביט
באותיות הקטנות המצופפות על דף הנייר ,ותוהה אם יש בכוחן לבטא כהלכה
את יגוני הקודר ,השחור ,את חרטתי המלאה; האם צלחה משימתי להעניק
פתחון פה לכאובים שבזיכרונות ,להעלות באוב את קלסתר דמותן של כל אותן
בריות מוכות גורל ונשכחות שאיתרע מזלן ונקלעו אל המלכודת שהטמינו לי
הרשעים? כבר איני בטוח כי אכן עלה בידי לצוּר את זיכרונותי המעיקים לכלל
תמונה בהירה ,שלא נסחפתי לשווא בהפלגות דמיון ,אף לא נפלתי קורבן ליצירי
צללים שהולידו שרעפיי ...נניח לכל אלה עתה ,כך או כך לא אוכל לשנות עוד
דבר .הו ,קורא יקר! בן לווייתי המסור עד בלי די! מה מאוד הייתי רוצה כי
תאמין שכל מסכת הדברים הנוראה שפרשתי בפניך לא הייתה אלא פרי גזרת
גורל אכזר ,תוצאה של נסיבות עגומות אליהן נקלעתי על כורחי ,ואם בשל
תמימותי – שמא כסילותי – נסתבכתי בהן כהוגן .יודע אני כי בלבך פנימה מכיר
אתה היטב את אותה נביעה בלתי־פוסקת של עצב ,של געגוע אינסופי ,הדוחפים
את האדם שלא באשמתו אל זרועותיו הפשוקות של המקטרג; ודאי יודע אתה
מה נאצלת כמיהתה של הנפש אל האור ,אל תיקונה המוחלט ,ומה מאוד מסוכנת
היא דרכה ,שמבלי משים יכולה להובילה אל העמוקה שבתהומות ,אל קרקעית
האבדון .האלוהים ,בחוכמתו הנצחית ,חנן את האדם בלב חצוי ,למען יחושל
רצונו בתאוות השלמות ,למען לעולם יהא עליו לבחור בין האמונה לבין הדעת,
בין החלום למציאות ...התפלל למעני ,אישי היקר ורב החסד ,התפלל למען
נשמתי הניצבת על פי תהום ,שטח את תחינתי בפני אבינו שבשמיים ,שכן אין
בלבי לפנות אליו בדברים.
