Page 87 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 87
Pg: 87 - 3-Back 21-05-11
נ ג ר ד ו 87
לפמליית הרייכספיהרר בנסיעתה הקרובה לא ֹורדנסבּוּרג שבוולסבּוּרג.
"האקדמיה הנורדית של וולסבּוּרג מקיימת כנס מדענים גדול ,ונראה לי שכדאי
שתשמע מה נאמר שם"...
הודיתי לו בנימוס.
בעודי שקוע במילותיו של קנוכן ניעורה בי תחושה טורדנית כלשהי ,שנתעצמה
לנוכח ההכרה הבלתי־נמנעת כי אני נתון למבטן החוקרני של עיניים זרות .הרמתי
את ראשי מהיומן ומצאתי את ז'ורז' סימון עומד מולי ,מתנשף בכבדות ,כובע
ברט תחוב לו תחת זרועו ובידו האחרת מטפחת קטנה ,בה היה סופג את אגלי
הזיעה שניגרו במורד צווארו ועורפו .עיניו היו שקועות עמוק בתוך ארובותיהן,
ולמרות שחייך ,לא היה בחיוכו כדי להסתיר את העצבות הממאירה שנשקפה
מהן .בתקופה ששהיתי בבית המרפא טיפל בי סימון במסירות רבה ודאג לכל
צרכיי .כמוני ,התחנך בסביבה קתולית אדוקה ,אך אש המרד ,שלהבה בו כבר
מגיל צעיר ,הרחיקה אותו מחיי האמונה ודחפה אותו אל חיי ההפקרות .מן
הטעם הזה נקשרה בינינו כמעט מיד ידידות אמיצה .תרמה לכך גם העובדה כי
סימון תיעב את הקומוניסטים לפחות כמוני ,ורתח עד עמקי נשמתו על המתקפה
הבזויה של ֵאר ֹו ואנשיו עליי .ואם לא די בכך ,חלקנו ,סימון ואני ,דבר מה נוסף:
שנינו היינו ילדיו של מורפיאוס ,ועובדה זו העמידה את יחסינו על יסוד מוצק
של הבנה הדדית .סימון גילה הבנה לסבלי והיה נוהג לספק לי את אשר נזקקתי
לו ,ובמנות גדולות מכפי שאישרו הרופאים .אני בתמורה דאגתי לו בקביעות
לחפיסות לא ִקי ְסט ַר ְייק ועוד מיני מותרות פטורים ממכס שהיה לאל ידי להשיגם
מקרן השפע האמריקאית .לאחר שהשתחררתי נהגנו להיפגש מדי פעם בפעם
ולכלות את הלילה בשתייה לשוכרה ובהתרועעות עם בנות לוויה מזדמנות .עתה
עמד מולי ב ְשׂערו הדליל והמכסיף ,לבוש מכנסיים אפורים שתלויים היו כשק על
רגליו הצנומות ונתמכו בכתפות עבות ,וחולצת בד מהוהה שכתמי זיעה כהים
ניכרו בה גם בימי החורף הקרים.
"אני רואה שהחלטת סוף סוף להראות את הישבן האמריקאי שלך בפומבי"...
זרק לעברי בנימה סרקסטית.
"סימון ...כמה טוב לראות אותך!" הזמנתי אותו להצטרף אליי .הוא הניח את
כובעו על השולחן והתיישב מולי בשמיטת איברים.
"אני רואה שעוד לא ויתרת על ההבלים התיאולוגיים האלה שלך "...מבטו
ננעץ ביומן.
גמגמתי כמה מילות מחאה קלושות ומיהרתי להחליק את היומן חזרה אל כיס
מעילי.
"והקומוניסטים ...הם עוד רודפים אחריך?" שאל בארשת שלא הצלחתי
לעמוד על טיבה.
