Page 91 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 91

‫‪Pg: 91 - 3-Back 21-05-11‬‬

‫נ ג ר ד ו ‪91‬‬

‫נתקבלו באדישות צוננת ואפילו העלו חיוך סלחני על פני כמה מהנוכחים‪ .‬בתום‬
 ‫כל אלה ניגש אליי פאול‪ ,‬ובמחווה של ידידות הגביה את מטרייתו מעל לראשי‪.‬‬
        ‫"ומה יהיה עליך עכשיו?" שאלתי אותו‪" .‬מה יהיה על הקולוסיאום?"‬

‫"אני משער שאיאלץ לחפש מקום עבודה חדש"‪ ,‬חייך אליי בעצב‪ .‬אדם נוסף‬
                                           ‫ניגש אלינו ולחץ את ידו של פאול‪.‬‬

‫"האם מכיר אדוני את ֵמסיה ְסלינק?" שאל אותי‪ ,‬כמבקש לערוך בינינו‬
                 ‫היכרות‪ .‬לחצתי את ידו של האיש ותהיתי מהיכן היה מוכר לי‪.‬‬
                                   ‫"רוג סלינק"‪ ,‬תיקן בנועם‪" ,‬נעים מאוד"‪.‬‬

‫הייתה לו חזות בלתי־שגרתית לחלוטין‪ :‬פניו היו מזיגה יוצאת דופן של קווים‬
‫זוויתיים שכמו גולפו בעץ‪ ,‬והתהדרו בחוטם נשרי וגדול‪ ,‬מצח מוארך וחוורוּרי‪,‬‬
‫פה מעודן וקפוץ בפינותיו‪ ,‬וסנטר מעוטר זקנקן תיש אדמוני ושופע‪ ,‬שהיה‬
‫מפוסק באמצעו וממוּלל לכדי שני קצוות מחודדים‪ .‬דמותו כולה אמרה גמלוניות‬
‫ואת רזונו הדגישה אף ביתר שאת קומתו הגבוהה‪ .‬ואולם לא די בסגולות הגוף‬
‫לבדן לתאר את מלוא הרושם שהותיר האיש במתבונן‪ ,‬שכן דווקא תנועותיו‬
‫ומחוות גופו הן שהקנו לנוכחותו את עוצמתה הכובשת‪ .‬דייקנות‪ ,‬חיוניות‬
‫ופסקנות ניכרו בכל תנועה מתנועותיו ונתלוו אף אל הבעות פניו וחיתוך דיבורו‪.‬‬
‫עוד אוסיף ואומר כי חרף רישומם השברירי של איבריו הייתה לחיצת ידו איתנה‬
‫ומפתיעה בחוזקה‪ .‬לבוש היה חליפת פסים הדורה שעניבה סגלגלה תחובה בה‬
‫ובדש מקטורנו התנוסס פרח ציפורן לבן‪ .‬ביד אחת נתמך במקל הליכה נאה‪,‬‬
‫מגולף מעץ ָה ְב ֶנה שחור ומעוטר בשלל פיתוחים‪ ,‬ובשנייה אחז מטרייה‪ .‬ואולם‬
‫יותר מכול היו אלה עיניו שלכדו את תשומת לבי‪ ,‬גם אם עוררו בי שמץ רתיעה;‬
‫היה בהן דבר מה חריג ביותר‪ ,‬אם יורשה לי לומר זאת כך‪ ,‬שכן הן מיזגו מבט חד‬
‫וממוקד להפליא עם פזילה איומה ומעוררת אי־נוחות‪ .‬נדרש לי עוד רגע להבין כי‬

        ‫הסיבה לכך מקורה בעינו השמאלית‪ ,‬שהייתה עין תותבת עשויה זכוכית‪.‬‬
‫"אם כן‪ ,‬אתה הוא האדם שמצא את הגופה?" פנה אליי בישירות מפתיעה‪.‬‬
‫פאול חיכך בגרונו‪ ,‬פלט התנצלות רפה ונפרד מעלינו‪ .‬הגשם ניתך בחוזקה‪ .‬הזר‬
‫קרב אליי והגביה מעליי את מטרייתו‪ .‬עד מהרה נסתלקו גם יתר הנוכחים‪,‬‬

                                    ‫ונותרנו רק שנינו לעמוד לצד הקבר הטרי‪.‬‬
‫הנהנתי ביובש וכבר אמרתי להסתלק‪ ,‬אלא שבדיוק באותו רגע נתחוור לי היכן‬
‫ראיתיו בעבר‪ .‬פרץ אדיר של ֵחמה שטף אותי‪ ,‬הדם הלם ברקותיי‪ ,‬ואך בקושי‬

                              ‫הצלחתי לרסן את יצרי הרע שקם עליי לערערני‪.‬‬
‫"אדם אהוב‪ ,‬ללא אויבים‪ ...‬מי לדעתך היה מסוגל לבצע פשע כזה?" שאל‬

                                                              ‫בטון מתפייט‪.‬‬
‫"בכנות‪ ,‬אין לי מושג"‪ ,‬השבתי בקול צונן בעוד הסערה טורפת את חזי‪" ,‬נמתין‬

               ‫לממצאי חקירת המשטרה‪ .‬אני בטוח שהדברים יתבררו בקרוב"‪.‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96