Page 93 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 93
Pg: 93 - 3-Front 21-05-11
פרק 11
במשך כל אותו יום לא ידעתי את נפשי מרוב כאבים .גופי היה למאכולת אש
שלא יכולתי לצנן ולו במעט .לאחר שעזבתי את בית העלמין לא שבתי עוד אל
חדרי במלון .תחת זאת תעיתי חסר מנוח ברחובות הסמוכים ,מקפיד לפקוח עין
כל העת ,שמא אבחין שוב באותה צללית מבשרת רעות מגיחה מאחורי גבי.
בתום שעה ארוכה של שיטוטים חסרי תוחלת פסעתי אל תוך בית מרזח קטן
ואפלולי ,התמקמתי ליד דלפק המשקאות והרקתי אל קרבי בלגימה רצופה,
מתמשכת ונואשת ,בקבוק של אבסינת זול .לרגע אמרתי בלבי לסור אל הכתובת
שנתן בידי סימון ,אל הפרופסור ,אך עד מהרה השליט עליי האלכוהול את
מרותו.
לילה אחד ,כששהיתי בבית המרפא ,נתקפתי ייסורים כה עזים ,עד שבקושי
הצלחתי למלט צעקה מפי .מחמת עוויתות הכאב הוטחתי מן המיטה ארצה
ונחבטתי בראשי .סימון פרץ אל חדרי ובידו מזרק .שני אחים אחזו בי והניפו
אותי חזרה אל המיטה .כאשר הקצתי בבוקר למחרת מצאתי את הפרופסור יושב
לצד מיטתי וסוקר אותי במבטו.
"מה הוא שמפחיד אותך יותר מכול?" שאל והניח את ידיו על ברכיו.
כאב חד פילח את ירכי והשתנקתי; התפתלתי כמטורף על משכבי והתחננתי
לחסדי המחט .הוא הביט בי בעניין ,ולאחר שהות קלה נטל את זרועי השמאלית,
ליפף סביבה את חוסם העורקים ודקר אותי דקירה קלה שבקלות – כך היה נוהג
תמיד – רק כדי למוסס את עכבותיי הראשוניות ולהתיר את לשוני .היה זה הסכם
שמעולם לא דנו בו ,אך היטב ידעתי כי כדי לזכות בשארית החומר שבמזרק,
מוטב כי אפתח בפניו את סגור לבי.
"שאיקבר בתוך גופי" ,סיננתי בקול רפה ,וקיוויתי כי יסתפק בכך.
"ועל כן אתה מבקש להימלט מתוך גופך?"
