Page 126 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 126
Pg: 126 - 4-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"אנו החשובים מכולם!" ,אמרו הרגליים" ,שאלמלא אנו ,איך היו
הכדים מגיעים אל המלך?".
"ומי היה מרים את הכדים אלמלא אנו ,הידיים ,היינו נושאים
אותם?!" ,התריסו הידיים.
"מבלי שאנחנו ננשום ,לשניכם אין זכות קיום!" ,אמרו הריאות בכעס.
המוח צחק בגיחוך" :בלעדיי ,הייתם מגיעים למלך בבל ולא למלך
פרס".
"בלעדיי ,אין כולכם שווים לכלום" ,סחה הלשון ברגיעה.
כל האברים פרצו בצחוק על דברי הלשון" ,מה את קשורה לכל
העניין? איזה כוח יש לך?".
"אראה לכם את כוחי כשנגיע למלך פרס" ,אמרה הלשון לנוכח
צחוק האברים.
"את לא מתביישת?! לא עושה כלום וחושבת שהיא הכי חשובה!",
כעסו האיברים.
הרופא נעור משנתו ,ומיהר להמשיך את דרכו אל המלך השרוי על
ערש דווי .ליבו של הרופא משוטט בחלום המוזר שחלם.
השומרים מיהרו להביא את הרופא אל המלך השוכב וגונח בכאב על
מיטתו .הידיעה כי הרופא שב עם החלב שאותו צריך המלך לרפואתו,
התפשטה במהירות ברחבי הארמון והפיחה תקווה בלבבות החוששים
לגורל מלכם.
"בוא ידידי היקר" ,אמר המלך חלושות לרופאו ,כשעל פניו עולה
מבט קל של תקווה" .האם הבאת לי את התרופה שאני צריך?."...
"אדוני המלך ,ירום הודו" ,השיב הרופא בגאון" ,הבאתי למלך חלב
כלבתא!".
המלך הזדקף על מיטתו ,עיניו יורקות רשפי אש וזעם" :חלב
כלבתא?!" ,צעק ,חרף כוחו הדל" .וכי חסר לי חלב כלבה?! חודש
שלם חיכיתי לך ,ועתה שבת עם חלב כלבה?! שומרים! הוציאו אותו
להורג! תלו אותו עוד היום על העץ הכי גבוה בפרס!" .המלך נפל
לאחוריו על מיטתו ,דמעות של ייאוש עלו בעיניו ,מבין כי התקווה
126
