Page 142 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 142

‫‪Pg: 142 - 5-Back 21-10-20‬‬

                                                                ‫האוצרות האבודים‬

‫עליהם על עזותם החצופה לפרוץ לגנזי המלך‪ .‬עיניהם נפוחות מבכי‬
‫וחוסר שינה‪ ,‬מחשבות על גורלם המר של ילדיהם ונשותיהם שייוותרו‬
‫ללא אב מפרנס ממלאות את ראשיהם‪ .‬השומרים המביאים להם מזון‬
‫ומים מביטים בהם במבט חד ונוזף‪" .‬מעניין מה קרה איתו‪ ,"...‬אמר‬

                                     ‫אחד החברים‪ ,‬שובר את הדממה‪.‬‬
‫"מן הסתם מת‪ .‬אם הוא לא היה מת‪ ,‬היו מכניסים אותו לכאן איתנו‪.‬‬
‫בוודאי ראו אותו והוא ניסה לברוח‪ ,‬אז הרגו אותו‪ .‬מסכן‪ ,‬דווקא היה‬

                                            ‫בן אדם טוב"‪ ,‬נאנח אחר‪.‬‬
‫קול צעדי שומרים חמושים המתקרבים אל השער נשמע‪ .‬החברים‬

                                                ‫הביטו זה בזה באימה‪.‬‬
‫"קומו על רגליכם"‪ ,‬נשמע הציווי העז‪" ,‬אתם עומדים לתת דין וחשבון‬

                                           ‫על מעשיכם לפני המלך!"‪.‬‬
‫דמעות עלו בעיני האנשים המובלים לקראת גורלם המר‪ .‬האולם‬
‫המפואר לא נראה דרך העיניים הסומות מדמעות‪ .‬אימת הדין שעתידים‬
‫לתת לפני המלך הנערץ על כל יושבי תבל‪ ,‬משתקת את הדעת מלנסות‬
‫למצוא אמתלה למעשה הנפשע‪ .‬השומרים גבהי הקומה ורחבי הכתפיים‬
‫המהלכים לפניהם ואחריהם‪ ,‬מסתירים את הדרך‪ .‬השומרים נעצרו‬
‫במקומם‪ ,‬קדים למלך‪ ,‬מפנים את הדרך‪ .‬כיסא המלך נגלה לעיני‬
‫הגנבים‪ ,‬בעוד השומרים זזים לצדדים ומותירים אותם חשופים בפני‬

            ‫המלך וחברי הסנהדרין‪ ,‬היושבים ממעל לכיסא המלכות‪.‬‬
‫"ובכן‪ ,‬מה יש לכם לומר להגנתכם?!‪ ,"...‬נשמע קולו הרם של המלך‬

                                             ‫ממרומי הכיסא המבהיק‪.‬‬
‫אחד הגנבים הרים ראשו מהקרקע‪ ,‬מנסה למצוא דרך להציל את עורו‬
‫ועור חבריו‪" .‬אדוננו המלך ירום הודו‪ ...‬לא התכוונו לגנוב‪ ."...‬שאגת‬
‫האריות וקריאת כל החיות הניצבות מסביב לכיסא המלכות‪ ,‬הפילה‬

  ‫את האיש על פניו לקרקע בעודו מניח את ידיו על ראשו באימה‪.‬‬
‫השקט חזר למקומו‪" .‬לא התכוונתם לגנוב?‪ ...‬על פי קריאת החיות‬

  ‫נראה לי שאתה משקר!"‪ ,‬אמר המלך בזעף‪" ,‬מה יש לכם לומר?!"‪.‬‬
‫"אני‪ ...‬אני מתכוון‪ ...‬אדוני המלך‪ ...‬לא התכוונו לגנוב אוצרות‪...‬‬

                                                                      ‫‪142‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147