Page 144 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 144 - 5-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫לבוא אליו‪ .‬בניהו נפל על ברכיו לפני המלך כשדמעות מציפות את‬
‫פניו‪" .‬יודע אני‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬כי כל המעשה נעשה אך ורק על מנת‬
‫להוכיח אותי על שהסרתי את הפרש במשחק השח אתמול‪ .‬אני רק‬

‫רציתי‪ ,"...‬אמר בלחש‪.‬‬
‫המלך קטע את דברי בניהו בהניחו יד אוהבת על כתפו‪ ,‬וענה אף‬
‫הוא בלחישה‪" :‬אני יודע‪ ,‬ידידי‪ .‬רצית שאטעם את טעם ההפסד‪ ,‬ללמד‬

‫אותי את השיעור החשוב הזה‪ ,‬ועל כך אני מודה לך"‪.‬‬
‫חברי הסנהדרין והנאשמים הביטו בפליאה במחזה הבלתי מובן‪,‬‬

‫מנסים להבין את המתרחש‪.‬‬
‫"אז מה נעשה עם חמשת האומללים הללו?" שאל המלך את בניהו‬

‫בחיוך‪.‬‬
‫"אחרי הטראומה שהם עברו הלילה והיום‪ ,‬קשה לי להאמין שהם‬
‫ינסו לגנוב אי פעם שוב"‪ ,‬נענה בניהו‪" .‬על פי מה שביררתי עליהם‪,‬‬
‫הם אנשים קשי יום והפרנסה איננה מצויה בידם‪ .‬הם הגיעו הנה מאחד‬
‫הכפרים הרחוקים‪ ,‬וכנראה‪ ,‬ישנם עוד אנשים בעם שלא זכו ליהנות‬
‫מהשפע הכלכלי הכללי‪ .‬אני מאמין שאם ייתן להם המלך איזו משרה‬
‫על מנת שיוכלו לפרנס את משפחותיהם בכבוד‪ ,‬הם ישובו מדרכם‬

‫הרעה‪."...‬‬
‫"תודה ידידי"‪ ,‬אמר המלך בעודו קם ממקומו והחל לרדת אל חמשת‬
‫הגנבים‪ ,‬הרועדים וכורעים עדיין על הארץ‪" .‬קומו על רגליכם!"‪ ,‬ציווה‬
‫המלך‪ .‬הם ניסו לעמוד על רגליהם במהירות‪ ,‬לקיים את מצוות המלך‪.‬‬
‫רגליהם פקות‪ .‬המלך הביט בהם בחיוך ואמר‪" :‬ידידי בניהו אמר לי כי‬
‫אתם הגעתם לכאן מכפר רחוק‪ .‬ממה אתם מתפרנסים?‪ ...‬חוץ מלגנוב‬

‫אני מתכוון‪."...‬‬
‫האנשים הביטו במלך לראשונה‪ ,‬מתפלאים על מראהו וקולו המוכרים‬
‫משום מה‪" .‬אנחנו חקלאים‪ ,‬אדוננו המלך‪ .‬יש לכל אחד מאיתנו חלקת‬
‫אדמה‪ ,‬אבל המחיר שאנחנו מקבלים בעד התוצרת‪ ,‬אף על פי שהיא‬
‫טובה מאוד‪ ,‬הוא זעום ולא מספיק לפרנס את פיות ילדינו ונשותינו‬

‫הרעבים‪ .‬כי אין לנו כסף להשקיע על מנת לגדל יותר יבולים"‪.‬‬

‫‪144‬‬