Page 149 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 149

‫‪Pg: 149 - 5-Front 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫הכרכרות המפוארות הרתומות לסוסים אבירים חיכו למלך שלמה‬
‫ולחירם‪ .‬חירם התיישב בכרכרה ליד שלמה‪ ,‬שש על הזכות לקבל מידי‬
‫המלך שלמה מתנה שאף מלך לא מעלה על דעתו לקבל‪ .‬יודע הוא כי‬
‫ברגע שתיוודע המתנה שקיבל לשאר המלכים‪ ,‬תעלה קרנו בעיניהם‪.‬‬
‫אך למרות כל זאת‪ ,‬המחשבה על המסע הארוך והמייגע עד לגליל‬
‫העיבה מעט על עליצותו‪ ,‬וטלטולי הדרך העלו בו הרגשת כבס‪" .‬כמה‬
‫ימים נראה לך שיערוך המסע לשם ובחזרה"‪ ,‬שאל חירם את המלך‬

         ‫שלמה כשהוא מנסה להסוות את החשש מפני המסע הארוך‪.‬‬
‫שלמה צחק‪" ,‬כמה ימים? אנחנו נספיק לשוב בטרם תשקע החמה‪,‬‬
‫ידידי‪ .‬אני מציע לך לישון עד שנגיע לגליל‪ ,‬זה לא ייקח יותר‬

                                                           ‫משעתיים"‪.‬‬
‫"לישון?‪ ...‬בחיים שלי לא הצלחתי לישון בנסיעה‪ ,‬תמיד יש לי‬

                     ‫בחילות והקאות‪ ,‬לכן אני ממעט לצאת מביתי"‪.‬‬
‫"אל תדאג‪ ,‬ידידי"‪ ,‬אמר שלמה בעודו מוריד מעל זרועו את ספר‬
‫התורה הקשור אליו כל הזמן‪" ,‬בכרכרה שלי אתה תישן כמו תינוק‬

                                                          ‫בחיק אימו"‪.‬‬
‫הסוסים פרצו בשעטה‪ ,‬גומאים את הדרך במהירות‪ .‬חירם מביט מבעד‬
‫לחלון הכרכרה‪ ,‬מנסה להבין אם חולם הוא או שבאמת הם נוסעים‬
‫במהירות עצומה אך הוא אינו מרגיש את טלטולי הדרך‪ .‬הוא הביט‬
‫במלך שלמה השקוע בלימודו‪ ,‬מתפעל מחדש מהאיש המקפיד לקרוא‬
‫בספר על אף שהספר שגור בעל פה אצלו‪ .‬עיניו של חירם נעצמו‬

                                            ‫והוא שקע בשינה עמוקה‪.‬‬
‫"הגענו ידידי"‪ ,‬סח שלמה בעודו מניח ידו על כתפו של חירם‪,‬‬
‫מעוררו משנתו העמוקה‪" .‬הגענו אל העיר הראשונה שלך"‪ .‬חירם פקח‬
‫עיניו בחיוך‪ ,‬מתפלא על התענוג שחש בנסיעה‪ .‬שלמה קפץ בקלילות‬
‫מהמרכבה‪ ,‬מושיט ידו לעזור לחירם היורד בכבדות‪ .‬חירם התבונן‬
‫במרכבה שנית‪ ,‬גוחן מעט לראות את מערכת הקפיצים שעליה יושבת‬

                                   ‫המרכבה‪" .‬נפלא‪ ,"...‬לוחש לעצמו‪.‬‬
‫"בוא נסייר בעיר‪ ,‬אחי"‪ ,‬אמר שלמה והחל ללכת בקלילות‪ ,‬מחייך‬

‫‪149‬‬
   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154