Page 147 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 147

‫‪Pg: 147 - 5-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

                    ‫פרק יז‬

             ‫מתנה‬

‫דלתות היכל המלך נפתחו לרווחה לקבל את חירם מלך צור והמשלחת‬
‫הגדולה שהגיעה איתו‪ .‬חירם נכנס בגאון להיכל‪ ,‬מתבונן במלאכת‬
‫המחשבת בהתפעלות‪ ,‬חש את ליבו עולץ בקרבו כי עקב הצעתו נבנה‬
‫ההיכל המפואר‪ .‬עיניו משוטטות בין הקהל הגדול הממלא את היכל‬
‫המלך‪ ,‬שנע לצידי ההיכל לפנות דרך למלך צור‪ .‬בחיוך של חשיבות‬
‫עצמית התקדם לעבר המלך שלמה‪ ,‬שירד מכיסאו על מנת לקבל את‬
‫פניו‪ .‬עיני חירם התבוננו בכיסא המלך בהשתוממות‪ ,‬וקול קריאת‬
‫התפעלות נפלט מפיו‪" :‬תמיד ידעתי שחירם בן האלמנה מוכשר‪ ,‬אבל‬

                                       ‫רק עתה אני מבין עד כמה‪."...‬‬
‫"ידידי היקר"‪ ,‬פנה שלמה לחירם בחיוך אוהב‪" ,‬אני שמח שסוף סוף‬
‫הגעת אליי‪ .‬שנים רבות לא נפגשנו"‪ .‬שלמה התקרב אל חירם‪ ,‬שכרע‬
‫על ברכיו בכבוד לפניו‪" .‬קום ידידי‪ ,‬אני שמח כל כך שבאת"‪ .‬שלמה‬

                         ‫סייע לחירם לקום על רגליו וחיבקו באהבה‪.‬‬
‫חירם‪" :‬השליחים ששלחתי אליך סיפרו לי על הוד והדר ההיכל‬
‫והכיסא‪ ,‬אבל כנראה‪ ,‬לא היו להם מילים מתאימות להביע את המראה"‪.‬‬
‫חירם התבונן סביבותיו‪ ,‬עיניו אינן שבעות מהפאר הנשקף מכל פינות‬
‫ההיכל‪" .‬מלאכת מחשבת אמיתית‪ ...‬מחשבת אומן ומעשי ידי אומן‪,"...‬‬
‫סח בהתרגשות‪" .‬אני שמח שיש לי חלק קטן בעניין‪ ,"...‬אמר בחיוך‪.‬‬
‫"חלק קטן‪ ,‬ידידי? מבלעדיך כל זה לא היה יכול להתבצע"‪ ,‬צחק‬
‫שלמה בעודו מחבק את כתפי חירם באהבת רעים‪" .‬בוא נשב לשוחח‬

      ‫מעט‪ ,‬יותר משלוש עשרה שנים חלפו מאז נפגשנו לאחרונה"‪.‬‬

‫‪147‬‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152