Page 191 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 191

‫‪Pg: 191 - 6-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫מבורך בבני ביתו‪ ,‬אך חש גם מעין הקלה שהאיש המשוגע במקצת‪,‬‬
‫שחושב שהוא מלך‪ ,‬יסור מביתו‪ .‬הוא אמר לשלמה‪" :‬אומר לרעייתי‬
‫שתכין לך צידה לדרך‪ ,‬ידידי‪ .‬אחד מחבריי עתיד מחר לצאת עם‬
‫מרכבתו לכיוון מערב‪ ,‬אדבר איתו שייקח אותך איתו כברת דרך אל‬
‫עבר העיר שאליה הוא נוסע למסחר"‪ .‬הוא פשפש בכיסו והוציא מספר‬
‫מטבעות נחושת ונתנם ביד שלמה‪" .‬זה לא הרבה‪ ,‬אבל זה יעזור לך‪...‬‬

               ‫אני מקווה שתמצא מנוחה במקום שאליו אתה הולך"‪.‬‬
‫"אתה אדם אציל וויג'אר‪ ,‬אין קץ לתודתי אליך ולבני משפחתך‬
‫היקרים"‪ ,‬אמר שלמה כשהוא לוחץ בחמימות את ידי האיש‪ ,‬וכשדמעות‬

                                                 ‫זולגות מעיני שניהם‪.‬‬

‫הבוקר אור‪ ,‬וציוץ הציפורים העיר את כל בני הבית העגומים‪ .‬הילדים‬
‫התעוררו בבהלה‪ ,‬כואבים להיפרד משלמה‪ ,‬שמילא את ימיהם בחודש‬
‫האחרון‪ .‬עיניהם נפוחות מבכי שפרץ תוך שינה‪ .‬שלמה עמד בצד‬
‫הבית‪ ,‬כדרכו המוזרה בכל יום‪ ,‬מתנועע חלושות ופיו ממלמל מבלי‬
‫קול‪ .‬הילדים‪ ,‬הבעל והאישה התבוננו בהלך באהבה מתובלת בחמלה‪.‬‬
‫מעשיו המוזרים במקצת ודיבוריו על גדולתו במקומו נראו סותרים‬
‫בצורה קיצונית את חוכמתו שנשקפה מסיפוריו ומשליו‪ .‬שלמה סיים‬
‫תפילתו והפנה מבטו אל עבר בני הבית הדומעים‪ .‬הילדים רצו לחיקו‪,‬‬
‫מחבקים אותו בבכי ובלב נשבר‪ ,‬מנסים להניאו מללכת‪" .‬יום יבוא‬
‫ואנחנו עוד נתראה"‪ ,‬אמר שלמה בחיוך כואב לילדים שהיו לו כבנים‬
‫בחודש באחרון‪ .‬הוא חיבק באהבה את וויג'אר וקד קלות לאישה‪" .‬יש‬

              ‫לך אישה טובה‪ ,‬ידידי היקר‪ ,‬שמור עליה"‪ ,‬אמר בחיוך‪.‬‬
‫קול קריאת זירוז נשמע מחוץ לבית‪ ,‬הילדים הנסרכים בעצב אחרי‬
‫הוריהם יצאו לפתח הבית להיפרד מהאיש היקר‪ .‬שלמה לחץ את ידו‬
‫של בעל העגלה וקפץ בזריזות פנימה‪ ,‬כואב על הפרידה אך שמח‬
‫שמתחיל את דרכו הביתה‪ .‬הרוכב הצליף בקלילות על הסוס הצנום‬
‫המושך את העגלה בעצלתיים‪ ,‬והילדים רצו אחרי העגלה‪ ,‬מלווים את‬

                                              ‫שלמה עד לפאתי העיר‪.‬‬

‫‪191‬‬
   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196