Page 305 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 305
Pg: 305 - 10-Front 21-10-20
מלכות שלמה
מי זה שלא יכול לחכות קצת?" .הוא הפנה מבטו לעבר השומר הצעיר,
מתבונן בו כמטריד.
עיני אהרון התרוצצו בין שלמה למפקדו ,מנסה לעשות את המוטל
עליו מפי שר הצבא מבלי להכעיס את מפקדו" .אדוני המפקד ,האם
אוכל לומר לך זאת בסוד?".
שמואל צחקק בעצבנות וחוסר נחת רוח ,נאנח עמוקות וקם אל
השומר המטריד" .כן אהרון ,מה אתה רוצה ללחוש לי בסוד?" ,סח
בעודו מתקדם לעברו.
אהרון לחש את הדברים באוזנו ,עיני שמואל נראו מופתעות ,ואז
פנה לשותפו לסעודה ואמר" :מחילה ידידי ,אשוב עוד מעט ,המשך
לאכול בלעדיי" .שמואל לא המתין לתגובת שלמה והזדרז לצאת בעוד
אהרון הולך אחריו בחופזה.
שמואל קד לפני בניהו ,הממתין במעט קוצר רוח ,מנסה לשער
בראשו מה הביא את שר הצבא אל בית המעצר.
"שלום עליכם ,שמואל" ,קרא בניהו בעודו מושיט ידו לשלום .שמואל
אחז ביד בניהו במבט תוהה .בניהו הבהיר במבטו לשמואל כי רצונו
לדבר במקום פרטי.
"נשב במשרדי ,אדוני" ,נענה שמואל בעודו מראה לשר הצבא את
הדרך.
"הגיעה שמועה לאוזניי כי יש לכם כאן אסיר במשך שנה ,האם זה
נכון?" ,חקר בניהו.
"כן אדוני" ,ענה שמואל בפשטות.
"מהי אשמתו? האם הוא נשפט?" ,הקשה בניהו.
"האמת היא ,אדוני ,שהוא לא נשפט .אשמתו היא שהוא משוגע
שטוען כי הוא שלמה בן דוד ובת-שבע".
"האם להיות משוגע זאת אשמה חמורה כל כך על מנת לאסור בן
אדם? האם זאת אשמה כה גמורה וברורה שמונעת ממנו אפילו לעמוד
למשפט?" ,תהה בניהו בקול נוזף.
"אדוני ,מחילה .אל נא ייחר אפך בי ,עשיתי את אשר ציווה עליי
305
