Page 306 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 306
Pg: 306 - 10-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
המלך בפירוש .לא עשיתי זאת מדעתי אלא מחמת צו המלך .אם היה
הדבר בידי ,הרי מזמן שלמה המסכן היה הולך לדרכו .פשוט וברור
לי כי הוא אדם חיובי שאינו יכול להזיק לשום ברייה .כל יום שהוא
עצור ממלא את ליבי עצבות ,אף על פי ששמח אני שאני זוכה לשבת
שעות רבות בכל יום בחברתו .המסכן הוא גאון ,אבל לצערי קצת
משוגע" .פניו של שמואל הראו שהוא באמת כואב ומיצר על העוולה
שנעשית לאסיר.
"אני מבין .ומדוע לא סיפרת לי על כך? הרי נפגשנו בשנה האחרונה
מספר פעמים לא קטן" ,התפלא בניהו.
שמואל ענה בצער" :אף זה היה בצו המלך .הוא פקד עליי לא לומר
לך על כך ,כדי שלא להטריח ולהטריד אותך" .שמואל הבין לפתע כי
הפקודות אותן קיבל הינן פקודות מוזרות להפליא.
בניהו" :אני מבין" .בניהו חש שכל הפקודות המוזרות מאששות את
השערותיו" .אני רוצה להיפגש לבדי עם האסיר" ,קבע.
שמואל" :בכבוד אדוני" .שמואל חש הרווחה מסוימת ביודעו כי המלך
לא ציווה עליו לאסור על בניהו לראות את האסיר ,מן הסתם מתוך
ידיעה שאם הוא לא ידע שהוא אסור ממילא לא יבקש לראותו .הוא
קם ממקומו ,מראה את הדרך לשר הצבא.
דלת תא המעצר נפתחה ובניהו הביט באסיר ,השקוע בספר התורה הקטן
שלפניו .שפתיו מרחשות בערגה את הפסוקים בנגינה מוטעמת להפליא.
האסיר לא שם ליבו לבניהו ,המתבונן ומקשיב קשב רב" .אם הוא מחקה
את המלך אז הוא חקיין נהדר .הקול והנגינה נשמעים בדיוק כשל המלך
שלמה" ,חשב בניהו בעודו חש חיוך אהבה רחב המנסה להשתלט על פניו.
"המתן ,שום דבר איננו ברור עדיין!" ,ציווה את עצמו .דקות ארוכות
הוא עמד דומם ומקשיב ,מתענג על זיכרונות העבר הישנים והנעימים.
שלמה הרים ראשו לאיטו ,עיניו עצומות ,נאנח בערגה ,נותן למילים
שניגן לחדור אל פנימיותו .דקה ארוכה נשא עיניו למרום בהנאה,
נכלל בבוראו.
306
