Page 35 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 35

‫‪Pg: 35 - 2-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫יואב הידק את אחיזתו בקרנות המזבח‪ ,‬מקווה שהדבר יציל את‬
‫חייו‪ ,‬מסרב בתוקף למחשבה לנסות ולפגוע בבניהו‪ .‬דמעה נצנצה‬
‫מזווית עינו‪" :‬לא אצא‪ ,‬כי פה אמות‪ .‬אם רוצה המלך להרוג אותי‬
‫על מעשיי‪ ,‬עליו לקבל על עצמו ועל זרעו את הקללות אשר קיללני‬
‫אביו‪ .‬ואם אינו רוצה לקבל את הקללות עליו‪ ,‬הרי אין ראוי שידונו‬

                                               ‫אותי פעמיים‪ ,"...‬לחש‪.‬‬
‫בניהו עצם עיניו‪ ,‬קול אנחה כבדה נפלט מפיו‪ ,‬ידו מחככת במצחו‬
‫מתוך כאב‪ ,‬מודע לכך כי סירובו של יואב מבהיר את מרידתו במלך‬
‫שלמה‪" .‬אומר למלך את אשר אמרת‪ ,"...‬סח בניהו בכאב ויצא מהמקום‪.‬‬
‫דקות ספורות חלפו ובניהו ניצב שוב בפני המלך‪ ,‬פניו נפולות‬
‫וכבדות‪" :‬אדוני המלך‪ ,‬בקשתי מיואב שיצא החוצה מהאוהל אך הוא‬
‫הידק אחיזתו בקרנות המזבח ואמר כי הוא רוצה למות בתוך האוהל‪.‬‬
‫הוא גם אמר שאת העונש על הריגת שני שרי הצבאות קיבל מאביך‬

                                       ‫בקללו אותו ואת זרעו אחריו"‪.‬‬
‫שלמה הביט בבניהו‪ ,‬מבין את הקושי שלו לפגוע באח לנשק‪ ,‬אחוות‬
‫לוחמים שנמשכה יותר מארבעים שנה‪ ,‬רואה על פני בניהו את החוויות‬
‫המשותפות שחווה עם האיש אותו עליו להמית‪" .‬אני מבין‪ ,"...‬אמר‬
‫שלמה בכאב‪" :‬אני מבין את הקושי ומבין את מחשבת יואב‪ .‬הוא‬
‫חושב כי רוצה אני שהסנהדרין ידונו אותו‪ ,‬ואם כך תהיה המציאות‪,‬‬
‫הרי כל רכושו יולאם וממילא יישארו בניו ריקנים‪ .‬כנראה‪ ,‬הוא לא‬
‫חושב שרוצה אני לדון אותו כמורד במלכות‪ ,‬שדין רכושו ליורשים‪.‬‬
‫אף על פי שיואב הוא תלמיד חכם‪ ,‬כנראה הוא טעה בדין‪ .‬כנראה‪,‬‬
‫הוא סובר שאחיזתו בקרנות המזבח תציל אותו מהדין‪ ,‬אבל אין הדבר‬
‫כך‪ ,‬מה שאמרה התורה‪' :‬וכי יזיד איש על רעהו להורגו בעורמה‪ ,‬מעם‬
‫מזבחי תיקחנו למות'‪ ,‬מדובר דווקא על כוהן שהרג בשגגה ונמצא‬
‫בזמן עבודתו מקריב על גבי המזבח שייבנה בבית המקדש בעתיד‪.‬‬
‫אבל יואב הרג במזיד‪ ,‬והוא אינו כוהן בעבודתו ולא על גבי המזבח‪,‬‬
‫אלא אוחז בקרנותיו של המזבח שבאוהל שאינו בית עולמים‪ .‬עונש‬
‫המוות מגיע לו על המרד שהוא תכנן ולא על מות שני שרי הצבא‪,‬‬

‫‪35‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40