Page 34 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 34 - 2-Back 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫אל תוך המקום המקודש‪" .‬המתינו לי כאן"‪ ,‬אמר לחייליו‪" ,‬אני אשתדל‬
‫להוציא את יואב ממקום המזבח‪ .‬ברגע שיצא‪ ,‬פגעו בו"‪ .‬החיילים הנהנו‬
‫בראשם‪ ,‬יודעים הם כי על אף גילו המבוגר של יואב‪ ,‬הרי לחו לא נס‬
‫וכי אם יילחם בהם יוכל להכניעם‪ ,‬והם מקבלים על עצמם להרוג או‬

‫להיהרג במצוות המלך‪.‬‬
‫בניהו נשם נשימה ארוכה והחל פוסע אל תוך המקום המקודש‪,‬‬
‫ליבו דואב על שצריך להיכנס למקום על מנת להוציא אדם להורג‪.‬‬
‫אור היום החל להיעלם‪ ,‬ואת מקומו מילאו מספר לפידים הניצבים‬
‫בצידי האוהל‪ .‬בשקט ששרר במקום נשמעו הלמות ליבו העצב‪ .‬אור‬
‫אחד הלפידים נשקף על פניו שטופות הזיעה של יואב‪ ,‬שידיו לופתות‬
‫בחוזקה את קרנות המזבח אשר בנה המלך דוד‪ ,‬לפני המקום שבו נמצא‬
‫ארון הברית‪ .‬בניהו התקרב לאיטו ליואב‪ ,‬בראשו מתרוצצים זיכרונות‬
‫מהעבר המשותף והמפואר שחלקו שניהם‪ .‬ימי הבריחה עם דוד משאול‬
‫המלך‪ ,‬כינון הממלכה בחברון ולאחר מכן בירושלים‪ ,‬המלחמות כנגד‬
‫אויבי ישראל והכנעת העמים שמסביב‪ .‬עיניו מביטות בחמלה בשר‬
‫הצבא המבריק שנידון למוות‪ ,‬בחבר לנשק משכבר הימים‪ .‬יודע הוא‬
‫כי אף על פי שגזר הדין נראה קשה ואכזרי‪ ,‬הרי הוא לטובתו הנצחית‬

‫של יואב‪.‬‬
‫יואב מתבונן בבניהו‪ ,‬רואה את טוהר זיו פניו של האיש אשר הכיר‬
‫משחר נעוריו‪ ,‬מתפעל כתמיד מהעדינות הנוקשה הנשקפת מפניו‪.‬‬
‫"אם אלחם בו אולי אוכל להכניעו"‪ ,‬חושב יואב בעוד בניהו מתקרב‪:‬‬
‫"אבל ברור כי לא אוכל להכניע את כל צבאו של שלמה‪ .‬כל ימי חיי‬
‫שירתי את דוד המלך‪ ,‬ואף שעברתי על ציוויו כמה פעמים‪ ,‬היה זה רק‬
‫בגלל שידעתי כי בלעדי הפעולות הללו היה שלטונו בסכנה‪ .‬שלמה‬
‫הוא ילד טוב וחכם אך הוא עודנו ילד‪ .‬לעומתו‪ ,‬אדוניה היה גבר חזק‬

‫ותקיף וראוי למלכות‪ ,‬אבל זה נגמר‪."...‬‬
‫"יואב בן צרויה‪ ,‬במצוות שלמה המלך עליך לצאת מכאן ולהתלוות‬
‫אליי"‪ ,‬סח בניהו‪ ,‬מנסה לשוות לקולו צליל סמכותי‪ ,‬להאפיל על הצער‬

‫המנסה להשתלט על קולו‪.‬‬

‫‪34‬‬