Page 29 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 29 - 1-Front 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫פני בת שבע נראו מופתעות ממחשבת בנה‪ .‬הבקשה התמימה כביכול‬
‫של אדוניה ממנה‪ ,‬נראתה לפתע כתחבולה עמוקה לחתירה תחת כיסא‬

‫בנה‪.‬‬
‫שלמה קם ממקומו‪ ,‬פניו נראו זועפות‪ ,‬עיניו יורקות ברקים‪" .‬כה‬
‫יעשה לי השם וכה יוסיף‪ ,‬כי בנפשו דיבר אדוניהו את הדבר הזה"‪,‬‬
‫נשבע בהחלטיות‪" ,‬ועתה‪ ,‬חי השם אשר הכינני ויושיבני על כיסא‬

‫דוד אבי ואשר עשה לי בית כאשר דיבר‪ ,‬כי היום יומת אדוניהו!"‪.‬‬
‫בת שבע נראתה מזועזעת‪" ,‬אבל למה?‪ ,"...‬שאלה בפליאה כשהיא‬

‫רועדת‪.‬‬
‫שלמה הביט באימו‪ ,‬מבין כי על אף פיקחותה הרבה‪ ,‬אישה תמימה‬
‫היא ואיננה יכולה לחזות את אשר עתיד להתרחש אם יענה על בקשתה‪.‬‬
‫"אימא‪ ,‬אדוניה יודע כי אם אתן לו את אבישג השונמית‪ ,‬ייראה הדבר‬
‫בעיני העם כחולשה שלי וכפחד מפניו‪ ,‬דבר שיתפרש בעיני העם‬
‫כהסכמתי לזכותו של אדוניה למלוך‪ .‬אם אתן לו אותה לאישה‪ ,‬הרי‬
‫אני מבסס את רצונו למרד‪ ,‬ובמוקדם או במאוחר‪ ,‬ברגע שהוא יבין‬
‫שהוא צבר מספיק כוח הוא יפתח במרד‪ .‬אביתר הכוהן ויואב בן צרויה‬
‫איתו בעצה אחת להסב את המלכות לידו‪ ,‬הם הוכיחו זאת בניסיונם‬
‫להמליכו בעת שאבי היה רתוק למיטתו‪ .‬הם יודעים היטב כי הומלכתי‬
‫מפי השם על ידי הנבואה‪ ,‬אך עם כל זאת‪ ,‬הם רוצים לעבור על דבר‬
‫השם ולהמליך אדם על פי מראה עיניהם‪ .‬הלכך‪ ,‬הרי הם מורדים‬

‫במלכות השם ובמלכותי‪ ,‬ועל כך אין שום מחילה!"‬
‫שלמה הביט באימו‪ ,‬המביטה בו בחשש‪" .‬אימא‪ ,‬אני יודע כי בתום‬
‫לב ביקשת את הדבר‪ ,‬אבל לצערי‪ ,‬לא אוכל לקיים את בקשתך"‪ .‬בת‬
‫שבע הרכינה ראשה בחיוב‪ ,‬מודעת לשכלו המבריק של בנה‪ ,‬מבינה‬

‫כי מבין הוא את אשר לא השכילה היא‪.‬‬
‫"שומר‪ ,‬קרא בבקשה לבניהו בן יהוידע"‪ ,‬ציווה המלך את אחד‬

‫השומרים הניצבים בחדר והמביטים במלך ביראת כבוד‪.‬‬
‫דקות ספורות חלפו ובניהו נכנס אל המלך‪ ,‬משתחווה בחיוך לבן‬
‫המלך שאותו ליווה כל ימיו‪ .‬המלך הבהיר לבניהו את בקשת אדוניה‪.‬‬

‫‪29‬‬